ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 19049-11-13) דחה ביום 2 באוגוסט 2017 את תביעתו של שלמה דהוקי (להלן: "המבוטח") וקבע שאין לייחס למבוטח שהוא הנישום המייצג בחברה המשפחתית את הוצאות החברה המשפחתית.

לפני ימים ספורים הופץ לתגובות הציבור, תזכיר לשינוי חוק עידוד השקעות הון (פרק שביעי 1), שמטרתו על פי דברי ההסבר להגדיל מהותית בניית בנייני דירות מגורים להשכרה לתקופות ארוכות, תוך כדי דרוג עולה של הטבות המס, ככל שתקופות ההשכרה ארוכות יותר.

תיקון 235 לפקודה שחוקק במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2017 ו- 2018 יצר, בין היתר, את סעיף 62א לפקודה בעניין "חברת ארנק". בתמצית, מטרת הסעיף לייחס את הכנסתה החייבת של חברה כאמור לבעל השליטה בה, ככל שמדובר בהכנסות מפעילות נושא משרה או משירותי ניהול, עבור אדם אחד בעיקר. ישנן שאלות רבות העולות בקשר עם יישומו של הסעיף, ונתייחס להלן למספר סוגיות בתחום המיסוי הבינלאומי הקשורות עם חברת ארנק.

במסגרת תיקון 195 לפקודה, חוקק סעיף 121ב לפקודה המטיל מס על הכנסות גבוהות ("מס יסף"). כיום המס האמור משולם בשיעור של 3% על הכנסות חייבות של יחיד העולות על 640,000 ₪, בכפוף להוראות הסעיף. מס היסף חל על הכנסתו החייבת של יחיד, כך שביחס ליחיד תושב חוץ, מס היסף חל לגבי הכנסות שהופקו או שנצמחו בישראל.

בהמשך למבזקנו הקודם, נזכיר כי ביום 22 בפברואר 2017 נתפרסם פסק דינה של כבוד השופטת ירדנה סרוסי, בעניין חברת יונו סימול ואחרים (ע"מ 5585-12-15, ועוד) בשתי סוגיות במישור המיסוי הבינלאומי. במבזק זה נדון בסוגיה השניה שהוצגה בפסק: הוצאות הפחת המוכרות כנגד הכנסות מהשכרת דירה בחו"ל. בנוסף נרחיב על אופן הדיווח על הכנסות שכירות (ואחרות) בחו"ל.