בימים הסטורים אלו של מלחמה להסרת האיום האירני על עצם קיומנו ועל עתידה של מדינת ישראל, אזרחי ישראל נאלצו לשלם מחיר כלכלי כבד בגין נזקי המלחמה – ישירים ועקיפים.
בימים אלו עוסקים עובדי מחלקת קרן הפיצויים ברשות המיסים בעיקר בסיוע ופיצוי לניזוקים להם נגרמו נזקים ישירים לרכוש (כגון: בית, רכב, מבנה וציוד העסק, מלאי וכדומה).
בגין נזקים ישירים , ובשונה מהעבר, נקבע בנוסף למסלול הרגיל גם מסלול מהיר לניזוקים, שנגרמו להם נזקים לרכוש (אשר לא חל לגבי נזק ישיר לרכב) לקבלת פיצוי בסכום שאינו עולה על 30,000 ₪ וטרם הגיע שמאי, כך שיוכלו הניזוקים כאמור לקבל פיצוי לאחר הגשת תביעה באופן מקוון (בצירוף צילומים והצעות מחיר), וזאת אף ללא ביקור שמאי במקום הנזק. יש לשים לב, טרם הגשת התביעה, כי לא ניתן לערער אם התביעה התקבלה באופן חלקי (כלומר, נקבע כי יינתן פיצוי בסכום נמוך יותר ממה שנדרש) אלא רק אם התביעה נדחתה לחלוטין.
להלן קישור באתר רשות המיסים להגשת תביעה לנזק ישיר באופן מקוון:
בגין הנזקים העקיפים שנגרמו לעסקים במלחמת "עם כלביא", טרם פורסמו באתר רשות המיסים מסלולי פיצוי להגשה מקוונת.
עם זאת, משרד האוצר הציג מצידו מתווה פיצוי, הדומה ל"מסלול הסיוע" שנקבע לניזוקים בכל רחבי ישראל בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", לתקופות הזכאות אוקטובר 2023 ונובמבר – דצמבר 2023. להרחבה בנושא זה ראו מבזק מס מספר 990 מיום 2.11.2023.
לפי המתווה שהוצג על ידי משרד האוצר, יינתן פיצוי לעסקים בכל הארץ, שמחזור עסקיהם השנתי עד 400 מיליון שקל בשנה ולעסקים עם מחזור הכנסות גבוה יותר, נאמר כי ישנה כוונה להעניק פיצוי, אך טרם פורט. מטרת הפיצוי לנזק עקיף הינה לצורך שמירה על המשכיות עסקית (לעסקים קטנים ובינוניים כאמור), והוא מותנה בירידה בשיעור 25% לפחות במחזור העסקי (לעסקים המדווחים דיווח חודשי – או 12.5% למדווחים דיווח דו ־ חודשי).
נוסחת הפיצוי העקיף תורכב משני מרכיבים: מענק בגין תשומות (בגין הוצאות קבועות) ומענק בגין רכיבי שכר ששולם לעובדים.
הפיצוי לנזק עקיף בגין רכיב התשומות ייקבע בהתאם לשיעור הירידה במחזורי העסק.
ככל שמחזור העסק נפגע יותר, כך שיעור המענק יהיה גבוה יותר, לפי מקדם הוצאות קבועות בארבע מדרגות פגיעה שונות – בשיעורים 7% / 11% / 15% / 22%, אשר יוכפל בסכום התשומות המדווחות של העסק, על מנת לפצות בגין ההוצאות הקבועות של העסק.
נוסחת החישוב הידועה, כפי הנראה, תקבע את מרכיב ההוצאות הקבועות בפיצוי:
כמו כן, יינתן פיצוי בגין הוצאות השכר ששולמו לעובדים, לפי הנוסחה:
לעניין זה, יינתנו אף הקלות ביציאה לחל"ת: מעסיקים יוכלו להוציא עובדים לחל"ת ל-14 יום לפחות (מ- 14 ביוני עד סוף החודש), במקום 30 יום, בדיווח רטרואקטיבי, העובדים יקבלו 70% מהשכר מביטוח לאומי ולא יהיה צורך לנצל את ימי החופשה. בנוסף, ייעשו הקלות בתקופת האכשרה (עובד יהיה זכאי לדמי אבטלה אם עבד חצי שנה, לפחות ב-18 החודשים שקדמו לחל"ת, במקום שנה לפחות, לפי התנאים הרגילים). מנגד, כמובן, עובדים שיצאו לחל"ת והמעסיק לא שילם להם שכר, הרי שהמעסיק לא יהיה זכאי למרכיב השכר בפיצוי.
בנוסף, לעסקים קטנים שהמחזור שלהם עד 300 אלף שקל ובדר"כ אין עובדים, יינתן מענק קבוע שאינו מותנה בסכום התשומות, בסך של 1,750-14,025 שקל, כתלות בגובה המחזור השנתי והיקף הפגיעה בו מצ"ב טבלה המפרטת את סכומי הפיצוי.
כאמור לעיל, נכון לכתיבת שורות אלו, עדיין לא פורסמו ברשומות התקנות הרשמיות העוסקת בפיצויים העקיפים בעקבות מלחמת "עם כלביא".
למשרדנו ניסיון רב ביעוץ וליווי בהגשת תביעות (נזקים ישירים ועקיפים, לרבות "מסלול אדום"), הגשת השגות וייצוג בעררי מסלול הסיוע השונים.
תיקון 277 לפקודת מס הכנסה, במסגרתו עודכן סעיף 62א לפקודה (להלן – הסעיף), המעגן את מנגנון חיוב המס בידי בעלי שליטה בגין הכנסות חייבות של "חברות ארנק"(62א(א) לפקודה) ו/או בחברות עתירות יגיעה אישית (62א(א1) לפקודה) שבשליטתם, נועד להתמודד עם מצבים בהם יחיד בוחר לפעול באמצעות חברה, מקום שבו מהות ההכנסה החייבת או חלקה מיוחסת ליגיעתו האישית של יחיד בעל מניות בה (ולא לחברה), ולקבוע חיוב במס שולי אצל היחיד במצבים אלו, והכל עפ"י תנאי והוראות הסעיף.
עם זאת, בעת ניסוח הוראות החוק, בחר המחוקק להחריג מהגדרת "חברת מעטים", תנאי יסודי להחלת הסעיף, בין היתר חברה נשלטת זרה (חנ"ז) כהגדרתה בסעיף 75ב(א)(1) לפקודה.
החרגה זו טומנת בחובה פרדוקס מעניין.
כידוע, הוראות חנ"ז עוסקות בחברות זרות הנשלטות על ידי תושבי ישראל, שבהן רוב ההכנסות או הרווחים מקורם בהכנסות פאסיביות, הכפופות לשיעור מס חברות הנמוך מ- 15%. הוראות אלו קובעות כי יראו את הרווחים הפאסיביים הבלתי מחולקים, כאילו חולקו כדיבידנד רעיוני לבעל השליטה בשנת המס עליו יש לשלם מס.
בשל ההחרגה כאמור לעיל, נוצר מצב בו דווקא חברה זרה המסווגת כחנ"ז מהווה בפועל הגנה מפני סיווג כ"חברת ארנק" או חברה עתירת יגיעה אישית, ומוחרגת מהוראות הסעיף גם כאשר יש לה בנוסף הכנסות המיוחסת ליגיעה אישית של בעל השליטה. זאת, הן לעניין ייחוס כל ההכנסה החייבת ליחיד מ"חברת ארנק" ובין אם חלק מההכנסה החייבת של חברה עתירת יגיעה אישית.
כך לדוגמא, חברה בולגרית בבעלות יחיד תושב ישראל, שבאמצעותה מעניק בעל המניות שירותי תיווך מחוץ לישראל ומחזיקה גם נכסי נדל"ן מניבים, תחשב כחנ"ז אם למעלה מ־50% מהכנסותיה (או רווחיה) מקורן בהכנסות שכירות פאסיביות.
במקרה כזה, כלל הכנסות החברה, לרבות אלו שנובעות מיגיעתו האישית של בעל השליטה, לא ייוחסו אליו כהכנסה מיגיעה אישית החייבת במס שולי כאמור בסעיף 62א לפקודה, שכן החברה אינה נכנסת בגדרי הוראות הסעיף, ורק רווחיה הפאסיביים הבלתי מחולקים של החברה ייוחסו לבעל המניות כדיבידנד רעיוני שמקורו בחנ"ז עפ"י סעיף 75ב לפקודה.
יתרה מכך, ייתכן מצב אבסורדי שבו מרבית הרווח בפועל נובע מהשירותים שמעניק היחיד בחו"ל, אך בשל אופן ייחוס ההוצאות, ההכנסות הפאסיביות (ברוטו לפני ייחוס הוצאות) הן שמכתיבות את סיווג החברה כחנ"ז.
כך יוצא שהוראה אנטי-תכנונית אחת משמשת בפועל כחומת הגנה מפני הוראה אנטי-תכנונית אחרת, בניגוד לתוצאה שונה לחלוטין מזו שהייתה מתקבלת אילו אותה פעילות הייתה מתבצעת באמצעות חברה ישראלית.
אף נזכיר שחברה זרה תסווג כחנ"ז, אם מרבית הכנסותיה פאסיביות, גם אם אין לה הכנסה חייבת בשנת המס, קרי גם אם בפועל הסיווג אינו מביא תוצאה של ייחוס דיבידנד רעיוני לבעל השליטה הישראלי הלכה למעשה. עוד נזכיר, שמשמעות הוראות החנ"ז היא רק הקדמת מס הדיבידנד, לעומת הוראות חברת הארנק שמשמעותן תשלום מס בשנת המס הנוכחית ובשיעור המס השולי החל על יגיעתו אישית של היחיד.
מקרה זה מדגים כי לעיתים, שימוש מושכל בהוראות הפקודה עשוי להוות כלי תכנוני לגיטימי במסגרת מבנה הפעילות הבינלאומי (ובכלל). שילוב נכון בין כלל המרכיבים והנסיבות, כגון תושבות, אופי ההכנסה, מקום הפקתה ומבנה ההכנסה, עשוי לא רק למנוע תקלות מס אלא אף להיטיב עם בעל המניות.
אנו משתמשים בקבצי Cookie, השייכים לנו או לצדדים שלישיים, למטרות שונות, לרבות כדי לשפר את חווית הגלישה שלך, להציג מודעות או תוכן מותאמים אישית ולנתח את התנועה באתר שלנו. עם המשך הגלישה באתר זה, ניתנת הסכמתך לשימוש שלנו בעוגיות לפי מדיניות הפרטיות.
