בבחינת מבני פעילות בינלאומיים, נשאלת רבות השאלה, כיצד רצוי לפעול במדינה זרה – באמצעות הקמת חברה בת או באמצעות סניף או מוסד קבע, דהיינו: פעילות ישירה של החברה במדינת היעד. שאלה זו נשאלת גם ביחס ללקוחות זרים המעוניינים לפעול בישראל.

כמו בכל נושא במסים, התשובה אינה חד משמעית ותלויה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. ננסה לעמוד על ההבדלים העיקריים שיוכלו לשמש את הקורא בבחינת החלופה המועדפת עליו, תוך התמקדות במיסוי הישראלי והאמריקאי שהוא הנפוץ יותר בהקשר זה.

1. שיעור מס החברות: ככלל, פעילותה של חברה במדינת היעד הזרה, תהיה כפופה למס חברות מקומי החל על רווחיה, בין אם מדובר בחברה בת ובין אם מדובר בסניף. חברה בת אמריקאית של חברה ישראלית, תשלם את מס החברות האמריקאי (שהינו כיום 21% ובתוספת מס מדינתי). חברה אמריקאית הפועלת באמצעות סניף בישראל תשלם מס חברות ישראלי (23%) על הרווחים המיוחסים לאותו סניף.

   יש להביא בחשבון ככל שמדובר בסניף, הכנסות שהופקו מחוץ לאותה מדינה בה ממוקם הסניף לא תהינה כפופות ככלל, למיסוי באותה מדינה. לעומת זאת, הכנסותיה של החברה הבת המופקות המופקות מחוץ למדינה בה היא ממוקמת, תהינה כפופות למס בידי החברה הבת מאחר ושיטת המיסוי הינה לרוב כלל עולמית ולא טריטוריאלית, עם חריגים מסוימים (קיומו של משטר פטור השתתפות למשל).

   ישנם שיקולים נוספים שיש להביא בחשבון, למשל- ככל שמדובר בפעילות ייצורית המזכה בהטבות מכוח חוקי עידוד בישראל, נדרש יהיה (מכוח הוראות חוק העידוד) לפעול באמצעות חברה בת ישראלית.

2. שיעור המס החל על חלוקות: מעבר למס החברות המוטל על סניף או על חברה בת, יש להביא בחשבון מיסוי חלוקות, בין אם דיבידנד המחולק על ידי חברה בת ובין אם חלוקות מהסניף למשרד הראשי.

בארה"ב למשל, מוטל מס סניף על רווחיו של הסניף, השווים בערך לסכומים שהיו מחולקים כדיבידנד לו היה מדובר בחברה בת. שיעור המס החל על הרווחים בני החלוקה של הסניף האמריקאי הינו 12.5%, לפי הוראות האמנה עם ישראל. שיעור זה חל גם על חלוקת דיבידנד מחברה בת אמריקאית לחברה האם הישראלית.

לעומת זאת, חלוקת רווחים מסניף ישראלי של חברה אמריקאית אינה חייבת במס נוסף משום שבישראל לא מוטל מס סניף. דיבידנדים מחברה בת ישראלית לחברה אם אמריקאית חייבים בשיעור של 12.5% בהתאם להוראות האמנה, או בשיעור של 15% ככל שמדובר ברווחים שלגביהם חלו הטבות מכוח חוק עידוד השקעות הון.

3. קיזוזי הפסדים: על פי הדין בישראל, הפסדיה של חברה בת זרה לא יכולים להיות מקוזזים כנגד הכנסות החברה האם, אלא אם חלות הוראות מיוחדות, כמו למשל משטר שקיפות לצורכי מס החל על החברה הבת (ביחס לקביעת הכנסתה החייבת של החברה האם). ככל שמדובר בסניף במדינה זרה, הפסדים המיוחסים לו יכולים להיות מקוזזים, בתנאים הקבועים בפקודה כנגד הכנסות החברה.

4. זיכוי ממס זר: בישראל ככלל, יובאו בחשבון המסים הזרים ששולמו בין על ידי סניף במדינה זרה, ובין על ידי חברה בת זרה לרבות המס שנוכה במקור על דיבידנד המחולק ממנה.
זיכוי בישראל: ככל שמדובר בחברה בת, יזוכו המסים הזרים בישראל רק במועד חלוקת דיבידנד ולא באופן שוטף, וכמו כן, עודף זיכוי שייווצר לא ניתן יהיה להעברה לשנים הבאות (עפ"י כללי "הזיכוי העקיף"). כאשר מדובר בחברה בת אמריקאית ששילמה למשל 28% (מס פדראלי ומדינתי) ומחלקת דיבידנד ממנו נוכו 12.5%, ובסה"כ מסים זרים (ישירים ועקיפים) בשיעור אפקטיבי של 37%, לא תידרש החברה הישראלית לשלם מס נוסף במועד חלוקת דיבידנד בשל הזיכוי הניתן, אולם עודף זיכוי של 14% לא יועבר לשנים הבאות.
אם מדובר היה בסניף, גם מס החברות האמריקאי ששולם על ידי הסניף וגם מס הסניף, גם הם בשיעור אפקטיבי כולל של 37%, ניתנים (לעמדתנו) כזיכוי מלא ממס החברות הישראלי והעודף של 14% יוכל להיות מנוצל כנגד מסים החלים על הכנסות ממקורות זרים אחרים (ובתנאי שמדובר באותו סל).
זיכוי בארה"ב: בכיוון ההפוך, חברה בת ישראלית המשלמת דיבידנד לחברה אמריקאית, תשלם מס אפקטיבי כולל של כ- 33% (מס חברות ומס על דיבידנד). מס זה לא ינוצל במלואו על ידי החברה האמריקאית, בשל משטר המס החדש (בתוקף מ- 2018) המעניק פטור לחברה אמריקאית בגין דיבידנד שמקורו בחו"ל (בתנאי החזקה של 10% או יותר). מבחינה זו ישנה עדיפות לחברה אמריקאית לפעול בישראל באמצעות סניף, שאז ישולם מס חברות בלבד – 23% (שיזוכו מהמס האמריקאי).
ישנם עוד טעמים נוספים העומדים בבסיס הבחירה בין החלופות לעיל, לרבות שיקולים של הגבלת אחריות ו/או הגנה על קניין רוחני, אולם אלו שצוינו הם העיקריים להבנתנו.

בכל מקרה, מומלץ בטרם תחילת הפעילות לבחון את מבנה הפעילות הנכון, בשים לב לאופי הפעילות והמדינות הרלוונטיות.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) אייל סנדו ולרו"ח (עו"ד) גדי אלימי, ולשאר חברי המחלקה למיסוי בינלאומי, ממשרדנו.