ביטוח לאומי - תשלום דמי אבטלה למבוטח על אף רישומו כעובד עצמאי בתקופת האבטלה.

ביום 10/10/2011 קיבל ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 2440-10) את תביעתו של חן יוסף (להלן: "המבוטח") להשיב לו את דמי האבטלה שקוזזו על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"), כיוון שלטענתם הייתה לו הכנסה ממשלח יד בתקופה שבה קיבל דמי אבטלה.

רקע חקיקתי:

סעיף 176 לחוק הביטוח הלאומי קובע שיש לנכות בתקופת האבטלה מדמי האבטלה, הכנסה ממוצעת יומית ממשלח יד ו/או מעבודה.

 תקציר עובדתי:

המבוטח פוטר בחודש פברואר וקיבל דמי אבטלה בעד החודשים אפריל עד אוקטובר 2007.

במהלך חודש מרץ 2007, הגיש המבוטח דו"ח רב שנתי למל"ל והצהיר כי הכנסותיו הצפויות כעובד עצמאי מוערכות בכ- 4,000 ₪ לחודש. המבוטח לא הצהיר על מספר שעות עבודה צפויות. בהתאם לנתוני הכנסה אלו סווג כעובד עצמאי.

למבוטח לא היו הכנסות ממשלח יד בכל תקופת האבטלה, אלא מנובמבר 2007 ואילך.

בחודש יוני 2007 המבוטח יצא לפגישה עסקית בחו"ל, העסקה לא יצאה אל הפועל והוא קיבל החזר הוצאות נסיעה בלבד.

ביום 19/3/2009 תבע המל"ל מהמבוטח להשיב את דמי האבטלה שכן היו לו הכנסות כעובד עצמאי בתקופה שבה שולמו לו דמי אבטלה. המל"ל קיזז את החוב מתגמולים אחרים.

המבוטח פנה ביום 23/4/2009 למל"ל וצירף דו"ח מע"מ שמעיד כי לא היו לו הכנסות בחודשים בהם קיבל דמי אבטלה, וכי רישומו במל"ל כעובד עצמאי נעשה לפי עצת בא כוחו למקרה ותזדמן לו הכנסה בתחום עיסוקו.

המבוטח ביקש מהמל"ל לשנות מעמדו מעובד עצמאי למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי עד אוקטובר 2007 וכי מעמדו כעובד עצמאי ייכנס לתוקף רק מנובמבר 2007, עת החל לעבוד בפועל.

המל"ל דחה את הבקשה לשינוי מעמד משום שהמבוטח שילם מקדמות למל"ל ונהנה בכך מזכות ביטוחית כעובד עצמאי גם אם זכות זו לא מומשה.

דיון והחלטה:

ביה"ד התרשם מההוכחות וההצהרות כי המבוטח לא עסק במשלח ידו בפועל בחודשים שבהם קיבל דמי אבטלה ולכן אינו עונה להגדרת עובד עצמאי, על אף הצהרתו הראשונית.

טענת המל"ל לגבי הזכות הביטוחית שהוענקה למבוטח, נדחתה על ידי ביה"ד בנימוק שהזכאות לקבל זכויות מהמל"ל לא הייתה נבחנת על פי הצהרת המבוטח אלא על פי התנאים הנדרשים כדי להיחשב כעצמאי.

בית הדין מבחין בין שני מצבים: בין מקרה שבו מבוטח אינו מבצע עבודה ואינו נהנה מהכנסה בתקופת הזכאות לדמי אבטלה (כדוגמת המבוטח), לבין מקרה שבו המבוטח אינו נהנה מהכנסה דווקא בתקופת הזכאות אך מבצע עבודה בפועל. במקרה זה, יש למבוטח יכולת לתכנן בתקופת הזכאות את מועד תשלום ההכנסה על פי נוחותו ולדחותה באופן מלאכותי לאחר תום הזכאות.

לדעת ביה"ד, הואיל והמבוטח לא היה עובד עצמאי בתקופת זכאותו לגמלה, אין לפעול בעניין זה לפי המתווה של סעיף 345(א) לחוק, העוסק באופן החישוב השנתי,  אלא יש לייחס את ההכנסה ממשלח ידו לתקופה שבה עבד המבוטח כעצמאי בפועל.

ביה"ד מדגיש כי ההפחתה מדמי האבטלה היא רק של הכנסות שהופקו מהעבודה ו/או ממשלח יד בו עסק המבוטח באותו הזמן בו שולמו לו דמי אבטלה.

זה המקום להזכיר כי אי פתיחת תיק בתקופת הזכאות לדמי אבטלה עשויה לגרור לאי תשלומי גמלאות בגין פגיעה בעבודה, ראו לעניין זה פס"ד רונן הורביץ נ' המוסד לביטוח לאומי עב"ל 430/07.

 מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח(גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

 נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט),חיים חיטמן, ורו"ח (משפטן) ישי כהן.