ביטוח לאומי - בקשת הגדלת מקדמות לעובד עצמאי נדחתה, אך הגמלה לא "נחסמה" (הלכת חדד).
ביום 23.1.2011 דחה בית הדין הארצי לעבודה, בעניינו של שמעון חדד (עב"ל 300/09) ערעור של המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") וקבע כי תכליתה של תקנה 11, לתקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות"), היא להבטיח ששיעור הגמלה שתשולם למבוטח העצמאי עקב פגיעה בעבודה ישקף את הכנסתו לפני התאונה, ולשמש כבלם לניסיונות מִרְמָה של מבוטחים, העלולים לנסות לתקן לאחר התאונה את הכנסתם בכדי לזכות בגמלאות גבוהות יותר.
מהי גמלה חוסמת?
- "פגיעה בעבודה": דמי פגיעה למשך 90 יום לפחות, מענק נכות מעבודה, קצבת נכות מעבודה וגמלת תלויים (והכל גם בשל פגיעה בעת התנדבות מוכרת).
- גִמלת פגיעה בעבודה: מחושבת לפי סכום ההכנסות לגביהן משולמות מקדמות שוטפות ב 3 החודשים שקדמו לחודש הפגיעה.
על פי כללי תקנה 11, לא ניתן לשנות סכומי הכנסות אלה במידה וארעה פגיעה, זאת אף אם התברר כי ההכנסה החייבת השנתית לאותה שנה על פי השומה הייתה גבוהה יותר או קטנה יותר . זוהי ה"חסימה".
עפ"י תקנה 11(ב) אם הפגיעה בעבודה אירעה בשני החודשים הראשונים של שנת מס פלונית, "תחסם" ההכנסה בשנת המס הקודמת.
לדוגמא מתוך פס"ד: אם היתה פגיעה בעבודה בחודש 2.2005 נחסמה הכנסת שנת 2004, קרי הכנסות חודשים 11-12.2004 נחסמו, בעוד שחודש 1.2005 לא נחסם, קרי – הכנסת חודש זה מושפעת מההכנסה החייבת שתקבע בסופו של דבר, בשומת שנת 2005. האמור לעיל היה נכון עד תום שנת 2005.
בעקבות פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 377/03 סלומון נ' המל"ל) שונתה הגישה, והמל"ל מפעיל את כללי "גמלה חוסמת", החל מיום 1.1.2006, הן על השנה שבה אירעה הפגיעה והן על השנה שקדמה לה.
תיקון מקדמות:
עד 31.12.2005 ניתן היה להגדיל מקדמות במל"ל פעם אחת בשנה.
מיום 1.1.2006 תוקנו התקנות כך שניתן החל מינואר 2006 להגדיל או להקטין מקדמות פעם אחת ברבעון.
על פי פרסומי המל"ל להלן 4 אפשרויות לתיקון מקדמות על פי האמור בתקנות:
- על פי שומה סופית או שומה עצמית לשנת המס הקודמת.
- אישור על הגדלת/ הקטנת מקדמות במס הכנסה.
- הגדלת או הקטנת מקדמות לפי מחזור עסקאות בשלושת החודשים בשנה השוטפת בשיעור של 20% לעומת שלושת החודשים המקבילים בשנה הקודמת, ובתנאים שנקבעו.
- שכנוע המל"ל כי ההכנסה גדלה/קטנה ב-10% לפחות, וזאת בין השאר בדרך של אישור רו"ח (להגדלה או להקטנה), אישור רפואי (להקטנה) או בדרך הצהרה עצמית (להגדלה בלבד).
(ראה מבזקי מס 337 ו-348 בנושא).
עובדות פסק הדין:
במקרה דנן, המבוטח נפגע בעבודה ב- 22.2.2005 ונקבעו לו אחוזי נכות זמנית וצמיתה. המל"ל שילם לו גמלאות על פי השומה לשנת 2003, לפיה חושבו המקדמות לשנת הפגיעה, כמתחייב מתקנה 11 כאמור.
המחלוקת בין הצדדים התמקדה בשאלת תחולתה של תקנה 11 על המקרה. לטענת המל"ל, תקנה 11 חלה, ויש לחשב את הגמלאות לפי השומה לשנת 2003, משום שהתאונה אירעה במהלך החודשים הראשונים של שנת 2005, לפני קבלת השומה לשנת 2004.
לעומתו טען המבוטח כי יש הצדקה לחרוג מהוראות תקנה 11 משום שפנה וביקש להגדיל מקדמות לשנת 2005, עוד לפני התאונה.
בית הדין האזורי עמד על תכליתה של תקנה 11 וקבע כי במקרה והמבוטח הודיע טרם הפגיעה בעבודה שהכנסותיו גבוהות יותר מאלה ששימשו כבסיס לחישוב מקדמות, יש הצדקה לסטות מהתקנות, מאחר ואין כאן חשש שהודעת המבוטח באה במטרה להעלות את סכומי הגמלה.
כפי שעולה לדעתנו מפסה"ד סטייה כאמור משמעותה: הגדלת ההכנסות לצורך חישוב הגמלה בכל שלושת החודשים: הן 1.2005 והן 11-12.2004.
החלטה
בית הדין הארצי תמך בהחלטת בית הדין האזורי וקבע כי קיימת הצדקה לסטות מהתקנה כאשר אין במקרה דנן חשש למרמה, הואיל והמבוטח מסר למל"ל דו"ח עדכני בנוגע להכנסותיו לפני הארוע. כן נקבע כי יש להעדיף מצב בו שיעור הגמלה ישקף את ההכנסה האמיתית טרם התאונה.
מהאמור לעיל ניתן ללמוד כי אף אם המל"ל לא נעתר לבקשת מבוטח להגדיל מקדמות,עשוי המבוטח להבטיח זכאותו לגמלה בהתאם להכנסתו עליה הצהיר, טרם התאונה.
לאור האמור לעיל, אנו שבים ומדגישים כי בכל המקרים הרלוונטיים, יש למהר ולהגיש בקשה להגדלת מקדמות למל"ל לשנת 2011, במיוחד ככל שההגדלה כאמור, מתבססת על גידול הכנסות שחל בשנת 2010, שטרם נתגבשה כדי שומה.
מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.
נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט),חיים חיטמן, ורו"ח ומשפטן ישי חיבה.
