גילוי מרצון ונאמנויות - טוב כופר טוב משם טוב !!! פרסום החלטות וועדת הכופר – בקשות שנתקבלו מחצית ראשונה של שנת 2009.

ועדות הכופר מהוות תחליף להליך משפטי פלילי נגד אדם החשוד בעבירות מס מטריאליות – מהותיות ותכליתן, בין היתר, למנוע "צוואר בקבוק" בפרקליטויות ו/או בבתי המשפט. כך משיגה המדינה ענישה מהירה יחסית, ואפשרות לשום את הנישום ולגבות מס מבלי להמתין עד להרשעה חלוטה. מאידך, הנישום-החשוד מבקש וודאות בסיום חקירתו בכסף ולא בסכנה שירצה

עונש מאסר. כמו כן, למשלם כופר אין רישום פלילי להבדיל מאדם אשר הורשע בבית המשפט.

רשות המיסים פרסמה לאחרונה את החלטות וועדת הכופר למחצית הראשונה של שנת 2009,  להבדיל מפרסומים קודמים, בקובץ ההחלטות הנ"ל פורסמו רק בקשות להסדרי כופר שהתקבלו, בקשות שנדחו לא נכללו בקובץ זה.

נציין, כי בדר"כ גובה הכופר הינו נגזרת של סכום העבירה (בעבירות על פקודת מס הכנסה) או גובה המס (בעבירות על חוק מע"מ). גובה הכופר הינו בשיעור של 35%-10% מסכום העבירה או המס, לפי העניין, וזאת בהתחשב במכלול השיקולים והנימוקים שהמוביל שבהם, כיום, הינו "המלצת הפרקליטות".

מתוך 92 החלטות שפורסמו, 68 החלטות נומקו, בין היתר, ב"המלצת הפרקליטות" (בתיקי מס הכנסה ומסמ"ק) או "המלצת המחלקה המשפטית" (בתיקי מע"מ ומכס). עפ"י הפרסום ישנם תיקים אשר נסגרו בכופר נמוך מאוד בסך של אלפי שקלים בודדים. כך לדוגמה יחצ"ן שילם כופר בסך של 2,600 ₪ (החלטה 60/09). כפי שציינו, כופר מושת בגין ביצוע עבירות מהותיות. עבירה שהכופר בגינה 2,600 ₪, כנראה שאינה מהותית ולכן ראוי היה לשקול ברשות המיסים להמליץ בפני הפרקליטות לסגור תיקים קטנים בנימוק של "חוסר עניין לציבור" או לחלופין לייחס לעבריין עבירה שעונשה קנס מנהלי שלעיתים סכומו עולה על סכום הכופר האמור ובכך שמו לא יפורסם ברבים. נחקרים רבים חוששים לשמם הטוב עקב ההנחיה בפסיקת בג"ץ לפרסם את שמות משלמי הכופר. לחוששים אלה נציין כי העובדה שהושת עליהם כופר ולא הוגש כתב אישום נגדם מעידה כי מעשיהם לא חמורים, שאם לא כן, היה מוגש נגדם כתב אישום. קביעה זו נסמכת על פסיקת בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, מס' תיק: בג"צ 194/93 – איתמר רבינוביץ, בפני כב' השופטים: א. ברק, ת. אור, א. מצא. "הטלת כופר מצביעה על כך, כי עפ"י הנהוג אצל רשויות המס, מקרה זה לא נתפס כמקרה חמור".

בנוסף, במרבית המקרים משולם כופר בכדי לחסוך זמן שיפוטי ואין בתשלום הכופר משום הודאה בעבירות המיוחסות למשלם. בדעה זו מחזיקה גם כבוד השופטת יהודית אמסטרדם כשופטת בבית משפט שלום, ת"פ 2227/94, עופר לוי נ' מדינת ישראל – מס הכנסה "בקשה לכופר איננה כוללת בהכרח הודאה בביצוע העבירה, ולעיתים נאשם נוקט בהליך זה, גם כאשר הוא משוכנע, כי בסופו של דבר תוכח חפותו בביהמ"ש, אך הוא מבקש לחסוך לעצמו מאבק משפטי הכרוך לעיתים בפרסומים מביכים ומזיקים, מאמץ נפשי, ותשלום לא מבוטל לעורכי-דין."

 לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח ועו"ד אברהם שהבזי