גילוי מרצון ונאמנויות - חשבוניות פיקטיביות – זיכוי בשלום הרשעה במחוזי (ע"פ  י.א.מ. שירותי אבטחה)

בסוגיית חשבוניות פיקטיביות זוכו בעבר בביהמ"ש השלום, ה"ה לוי שלמה ולוי יוסף מי שהיו המנהלים הפעילים בשתי חברות העוסקות באספקת שירותי ניקיון ותחזוקה לגופים שונים (להלן: "י.א.מ."), מעבירה לפיה ניהלו פנקסי חשבונות כוזבים, ניכו תשומות שלא כדין והשתמשו במרמה ערמה ותחבולה ע"מ להתחמק מתשלום מס ערך מוסף המוטל עליהם. אליבא ד'כב' השופט דן מור

על הכרעת דין זו הוגש ערעור, ע"י המדינה, ובתאריך 12.05.08,המתורגמנית שהוזמנה בתחילת חקירתו של גלידר לא נכחה לאורך כל הדיון (ומשכך, קבע ביהמ"ש קמא כי אמרתו של גלידר חסרת כל משקל) וכן מהסיבה שסטוויסקי איננו שולט בשפה העברית ולא יכול היה לאבחן בין משמעות דבריו בעת חקירתו למשמעות שהחוקר ניסה למצוא בהם וכי מסר את אמרתו בחקירה מתוך רצון לרצות את חוקריו."
כב' השופט ברוך לא הסכים עם קביעתו של כב' השופט מור וכך כתב: "חקירתו של גלידר נעשתה אמנם בשפה העברית, אך לא נטען בשום שלב כי גלידר אינו מבין עברית. הודעתו, לאחר שנמסרה על ידו, הוקראה לו ע"י החוקר ורק אז נתבקשה חתימתו (אין טענה אחרת). כאמור, לא הוכח ע"י ב"כ המשיבים כי על העדים הופעל לחץ כלשהו בעת חקירתם וטענתו היחידה הייתה כי גלידר חתם על הודעה שאינו הבין את פשרה. המערערת הפנתה בהודעת הערעור לסעיף 2 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), תשס"ב-2002, לפיו: "חקירת חשוד תתנהל בשפתו או בשפה שהחשוד מבין ודובר אותה, לרבות שפת סימנים." כאמור, לא נקבע בחוק כי על החשוד הנחקר לדעת קרוא וכתוב בשפה בה נחקר אך יחד עם זאת נקבע בסעיף 8 (2) לאותו החוק כי: "לא ניתן לתעד בכתב חקירתו של חשוד בשפה שבה היא מתנהלת, תתועד החקירה בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי; ואולם אם התנהלה החקירה בשפת סימנים, תתועד בתיעוד חזותי בלבד; "ובסעיף 10 (3) לחוק, העוסק בחקירת חשוד מחוץ לתחנת הפך ביהמ"ש המחוזי בת"א בשבתו כביהמ"ש לערעורים פליליים את הכרעת הדין והרשיע את המעורבים. (ע"פ 071854/07, חב' י.א.מ. שירותי אבטחה, אחזקה וניקיון 1996 בע"מ ואח').
אחד העניינים להם התייחס כב' השופט ברוך בהכרעת הדין הינו – חקירה בשפתו של הנחקר: כך מהכרעת הדין: "ביהמ"ש קמא קבע בהכרעת דינו כי יש להעדיף את עדויותיהם של קבלני המשנה בביהמ"ש ולא במשרדי החקירות, בין היתר מהסיבה כי המשטרה, נקבע כי: "תועדה בכתב בלבד חקירתו של חשוד שאינו יודע קרוא וכתוב או שהוא אדם עם מוגבלות המקשה עליו להבין את התיעוד, ייקרא התיעוד בכתב בפניו ויוסבר לו האמור בו, לשם קיום הוראות סעיף 11."

בענייננו, קובע ביהמ"ש "גם אם חקירתו של גלידר לא תועדה בתיעוד חזותי, הרי שהיא הוקראה לו מיד עם סיומה ועליה הוא חתם. לא מצאתי, וגם לא נטען כך ע"י ב"כ המשיבים, ששחרורה של המתורגמנית באמצע חקירתו של גלידר בוצעה במזיד ומתוך כוונה "לסחוט" ממנו אמרות מפלילות. יחד עם זאת ההבדלים המהותיים בין דבריו בחקירה ובין דבריו בביהמ"ש אומרים דרשני ומשלא הסביר ביהמ"ש את הפערים ולא קבע קביעות שיש בהן להסביר את הפערים ובהנתן מצב העדים כפי שתואר לעיל, הרי שבכך שגה ביהמ"ש קמא."

מאחר ומדובר בהליך פלילי שתוצאותיו עלולות להיות שלילת חירותו של אדם, המלצתנו לשאוף שהחקירה תתנהל בשפתו של הנחקר, לרבות כתיבת ההודעה. כמו כן, לתעדה באודיו ו/או בווידיאו. במידה והנחקר לא מבין מה נאמר לו עליו לציין זאת בחקירה ולהקפיד שהערתו תירשם בגוף החקירה.  

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאבי שהבזי, רו"ח ומשפטן ממשרדנו.