ביטוח לאומי - סתימת פרצות – הצעת חוק ההסדרים לשנת 2008

בתאריך 15.10.2007 פורסמה הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה לשנת 2008. בחוק מוצעים מספר תיקוני חקיקה משמעותיים, בין היתר, בתחום המיסוי בכלל (הרחבת מדרגות מס רכישה; ביטול מס מכירה; הגדלת שיעורי מס היסטוריים; ביטול מס מעסיקים וכד') ובתחום הביטוח הלאומי בפרט. במאמר זה נדון בעקרי התיקונים המוצעים בחוק הביטוח הלאומי, וקשורים בחובת תשלום דמי הביטוח (דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, גם יחד).

1.  תקנות 14 ו– 15 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), התשל"א-1971 (להלן: התקנות) קובעות:

כאשר עיקר הכנסתו של מבוטח שהינו "עובד" (שכיר) ואינו גם "עובד עצמאי" הינה מעסק (כולל חקלאות) או ממשלח יד,  או כאשר עיקר הכנסתו של "עובד" שאינו גם "עובד עצמאי" הינה  ממשכורת, יהיו הכנסותיו הפסיביות פטורות מתשלום דמי ביטוח, כאמור בתקנות 14 ו- 15 לתקנות.

(אם אינן עיקר – ההכנסות הפסיביות – יחויבו).

בתקנות האמורות אין התייחסות למצב, שבו למבוטח יש מקורות הכנסה גם כעובד שכיר, גם  כעובד עצמאי ובנוסף יש לו הכנסות פאסיביות בו זמנית. מכאן כי, הכנסותיו הפסיביות של מבוטח זה יהיו פטורות מדמי ביטוח.

לאור האמור לעיל, מוצע להוסיף סעיף 371(ב) לחוק הביטוח הלאומי שיסייג את האמור לעיל, כך שדמי הביטוח ישולמו על ידי מבוטח שהוא עובד שכיר ו/או "עובד עצמאי" גם על הכנסתו האחרת, גם אם ההכנסה האחרת פחותה ממחצית סך הכנסותיו. הכנסה אחרת – היא הכנסה מהמקורות המנויים בסעיף 2 לפקודה, אשר אינה הכנסה מעבודתו כעובד שכיר ו/או כ"עובד עצמאי". כלומר מבוטח כזה ישלם דמי ביטוח גם על הכנסותיו הפסיביות. (מובן כי אין האמור חל על הכנסות פסיביות שניתן להן פטור ספציפי מדמי ביטוח בחוק: שכ"ד למגורים לפי סעיף 122 לפקודה, הכנסות שוק ההון וכד').

(בכל אופן מוצע לפטור מתשלום דמי ביטוח הכנסה פסיבית שאינה עולה על סכום זניח של כ- 4,000 ₪ לשנה).

2.  הוספת סעיף 373א. לחוק הביטוח הלאומי – מועד חיוב מיוחד בדמי ביטוח

בחברת בית, חברה משפחתית וחברה שקופה לפי סעיפים 64 עד 64א1 לפקודה, בהתאמה, רואים את הכנסותיהן והוצאותיהן או את הכנסתן החייבת (בנסיבות כל סעיף), כחייבות במס בידי בעלי המניות (כולם או "חלקם"), ואילו רווחים שחולקו לבעלי המניות מהחברות, יראום כאילו לא חולקו.

כך הדבר בפקודת מס הכנסה. אלא שלעניין חבותם של בעלי המניות בדמי ביטוח לאומי, נקבעה הלכה בבית הדין הארצי לעבודה (ברק יוסף ע"ע 1117/01 ואח'), כי הללו יחויבו בדמי ביטוח בשנת החלוקה בפועל בלבד.

כדי להתגבר על הלכה זו מוצע, להוסיף סעיף 373א' לחוק הבט"ל, שנועד להסדיר מועד מיוחד לתשלום דמי ביטוח בגין חברות אלו. כלומר, שנת הפקת ההכנסה החייבת בחברות אלו, תהא גם שנת חבותם בדמי ביטוח של בעלי המניות בגין רווחיהן, כאילו חולקו, גם אם טרם חולקו בפועל. והכול בהתאם לזכאותם היחסית ברווחי החברה (ובכפוף לתקרות).

3.  ביטול סעיף 351 (א) ו– (ה):

סעיפים אלה מעניקים פטור מדמי ביטוח לעובד על הכנסותיו האחרות בזמן שבעדו מגיעים לו מן המוסד לביטוח לאומי, דמי פגיעה, תמורת דמי פגיעה (ראה סעיף 343 לחוק הביטוח הלאומי), דמי לידה או תשלומים בקשר לשיקום מקצועי (מגמלאות אלה מנוכים דמי ביטוח מגמלה).

מוצע לבטל את הפטור מדמי ביטוח הקבוע בסעיפים 351 (א) ו- (ה) לחוק הבט"ל לגבי הכנסות אחרות שיש למבוטח בזמן שבעדו מגיעות לו  אחת מהגמלאות שפורטו לעיל.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לישי חיבה, רו"ח,  ממשרדנו.