ביטוח לאומי - סמכויות, עבירות ועונשים בחוק מיסוי מקרקעין (חלק ב')
בהמשך למבזק מס מספר 208 מובאת להלן הרחבה בעניין היבטי "החקירה האזרחית" בחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), תשכ"ג-1963 (להלן: החוק).
טול מקרה לפיו, לא' יש מגרש עליו החל לבנות בית מגורים (להלן: "השלד"). א' מעוניין למכור את השלד ולקידום העניין פנה לב' שעוסקת בתחום תיווך מקרקעין. ב' ידעה שג' מעוניין לרכוש את השלד והפגישה בין השניים במשרדה. השלושה הגיעו למשרדו של עו"ד כהן וסיכמו בעל-פה כדלקמן: א' מוכר לג' את הזכויות במקרקעין בסך X ש"ח; א' וג' לא דווחו על העסקה למנהל מסמ"ק. למנהל מסמ"ק נודע כעבור 6 חודשים על העסקה שנעשתה בעל-פה ושלא דווחה ולכן החליט לזמן את א', ב', ג' וכהן למשרדו, על מנת לברר האם יש אמת במידע.
בהתאם לסעיף 96 לחוק, נתונה למנהל מסמ"ק או למי שהורשה על ידו, סמכות לדרוש במסגרת הליך האזרחי, מכל אדם שהוא סבור שיש בידיו מסמכים, כי יתייצב בפניו ויביא עימו לבדיקה את המסמכים הבאים: "כל הסכם, תעודת קניין, פנקסים, פנקסי רישום, חשבונות, מסמכים וכל תעודה אחרת", וכן לגבות ממנו עדות.
תחולת הסמכות הכללית הנובעת מלשון הרישא של סעיף 96 לחוק, רחבה ותופסת גם לגבי מסמכים ותעודות שאינם קשורים בהכרח ישירות למכירה או לאדם שלגביו מופעלת הסמכות, אך דרושים לצורך ביצוע החוק. היבט נוסף לרוחב הסמכות הוא בתחולה הפרסונאלית. דהיינו, המנהל מוסמך לזמן לעדות כל אדם, שהוא סבור שיש ברשותו מסמכים, הדרושים לו לצורך חוק זה, ואין נפקא מינה מה לאותו אדם ולעסקה הנבדקת. המנהל רשאי לדרוש מסמכים מפלוני כדי להקיש מהם לגבי עסקה של אלמוני, דוגמת חשבוניות מס מספרי הנהלת החשבונות של ב' מהן ניתן יהיה לגלות מי הם הצדדים לעסקה, תאריך ביצוע העסקה, התמורה בעסקה וכו'. ברי, כי הסמכות לדרוש מסירת מסמכים ותעודות כפופה להוראות החיסיון השונות הקימות בדין דוגמת חיסיון עו"ד-לקוח המופיע בסעיף 48 בפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 וסעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961; ומכאן, עו"ד כהן חייב להגיע למשרדי מיסוי מקרקעין אך עליו להקפיד על זכותם של לקוחותיו לחיסיון אלא אם הם ויתרו על זכות זו. יודגש, כי על ספרי הנהלת החשבונות של עורך הדין לא חל החיסיון ומנהל מיסוי מקרקעין יכול לראות איזה חשבונית מס/קבלה הנפיק מר כהן ללקוחותיו, א' וג', ואף לשאול שאלות לגבי הרישומים בהנהלת החשבונות, מר כהן יהא חייב להשיב על השאלות ולומר את האמת אחרת יהיה עלול למצוא עצמו נחשד בפליליים. יתר המעורבים חייבים להשיב על כל השאלות תשובות אמת, ולא – יעברו עבירה: בגין העובדה שלא מסרו בלי סיבה מספקת דבר שהם חייבים במסירתו לפי החוק, או בגין העובדה לפיה במטרה להתחמק ממס או לעזור לאחר להתחמק ממס השיבו תשובה כוזבת בעל פה על שאלה שנשאלה לפי חוק זה.
"זכות השתיקה" ניתנת רק להליך הפלילי, ולא קיימת בהליך האזרחי.
במקרה שתואר לעיל, ההסכם נעשה בעל פה (אין חוזה מכירה) ובהנחה שהמנהל סבור שאכן כך הדבר, עולה השאלה האם יש לו את הסמכות לזמנם למשרדו לאור
לשונו של הסעיף לפיו המנהל צריך לסבור שיש בידי המוזמן מסמכים ?
סעיף 8 לחוק המקרקעין תשכ"ט-1969, קובע כי עסקה במקרקעין מקבלת תוקף משפטי אם נעשתה בכתב. אולם, דרישת הכתב איננה מצויה בחוק מסמ"ק ואין צורך להכניסה בדלת האחורית. בע"א 80/83 מנהל מס שבח מקרקעין נ' רוזנברג, פ"ד ל"ט (2) 40, קבע ביהמ"ש העליון, כי לא קיימת דרישת כתב בחוק וכי דרישת הכתב זרה לחוק הפיסיקלי הממסה גם זכויות שביושר.
הסעיף המקביל, לכאורה, לסעיף 96 בחוק מסמ"ק, בפקודת מס הכנסה הינו סעיף 135(4) בשלב א' ובשלב ב' סעיף 151, אלא שמייד בולטת לעין העובדה שהפקודה ממעטת נחקרים דוגמת בן זוג, ילדים והורים – בשלב א', ומועסק על בסיס של מהימנות אישית בשלבים א' ו- ב'. בנוסף, הפקודה ממעטת בשלב א' את המונח "כל אדם" – לכל אדם שיש לו קשר עסקי עם הנישום.
בכדי להמחיש את ההבדל בין החוק לפקודה נשאל:
האם ניתן לגבות עדות מבנות הזוג של א' וג', אשר אינן צד לעסקה?
יש לפצל את התשובה לשניים, להליך אזרחי ולהליך פלילי:
- בהליך האזרחי – פ"ש ומנהל מסמ"ק חושדים, כי העסקה לא דווחה, ולעניין זה שתי השלכות: האחת, לגבי חוק מסמ"ק והשנייה לגבי פקודת מס הכנסה.
- האחת – אי הגשת מש"ח וכפועל יוצא מכך, אי תשלום מס רכישה ומס שבח.
- השנייה – הגשת (במידה והיו) הצהרות הון כוזבות לפ"ש, בכך שהמקרקעין לא נרשמו כחלק מהונו של ג' ונרשמו אצל א' למרות שלא היו צריכים להירשם.
פקיד השומה ומנהל מסמ"ק מבקשים לחקור את בנות הזוג לגבי העסקה בכלל והתמורה ששולמה בפרט.
מנהל מסמ"ק – יכול לדרוש מבת הזוג להתייצב ולגבות ממנה עדות ואילו פ"ש לא יכול לעשות זאת בשלב א' אלא רק בשלב ב' – שלב ההשגה. ברי, כי מנהל מסמ"ק יכול להעביר לפ"ש את פרוטוקול החקירה.
- בהליך הפלילי – ניתן לגבות עדות מבת הזוג של א' או ג', אולם: לא ניתן להעיד אותן בביהמ"ש וזאת מכוח סעיף 4 לפקודת הראיות (למעט מקרים ספציפיים ומוגדרים דוגמת אלימות במשפחה או עבירות מין), וזאת מהטעם שלא להעמיד את המעיד בדילמה "אוי לי מיוצרי ואוי לי מייצרי" קרי, לומר את האמת ולהפליל את בן הזוג או לשקר.
במידה ושני בני הזוג קשורים לביצוע העסקה, ניתן לחקור את שניהם "תחת אזהרה".
לא למותר לציין, כי החקירה שנערכה בהליך אזרחי הינה בגדר חקירה לפי סעיף 9(ג) לחוק סדר דין פלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1992, המפסיקה את תקופת התיישנות העבירות גם אם העדות נגבתה שלא "תחת אזהרה" (ראו, ע"פ 24/96 מדינת ישראל נגד בוני הבירה בע"מ).
במאמר הבא נרחיב בשאלת חובת שמירת מסמכים לאור הוספת סעיף 98(ב1) לחוק לפיו "מי שהשמיד או הסתיר מסמכים שיש להם ערך לענין חישוב השומה, דינו מאסר שנה או קנס …".
פרטים נוספים ניתן לפנות לאברהם שהבזי רו"ח (משפטן) ממשרדנו.
