ביטוח לאומי - חוק שכר מינימום, חוק הביטוח הלאומי והיבטים פליליים

חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 (להלן: חוק שכר מינימום), ותקנות שכר מינימום (נוער עובד וחניכים), התשמ"ח-1987, קובעים כי לכל עובד שכיר מגיע שכר, שאינו נמוך משכר מינימום. שכר המינימום יכול להיות מחושב לפי שעה, יום או חודש, משרה מלאה או משרה חלקית. הוא אינו כולל שעות נוספות, החזרי הוצאות, וכדומה, אלא תשלומים קבועים בלבד, כמפורט בחוק שכר המינימום.

 כיום, לא יתכן מבחינה חוקית מצב של "השלמת שכר" לעניין תשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

 אחריות המעסיק לדיווח מכוח חוק שכר המינימום

חובת הדיווח על המשכורות ותשלומן על פי חוק שכר מינימום, מוטלת על המעסיק. תשלום שהוא נמוך משכר המינימום, על פי חוק שכר מינימום, הוא עבירה, שדינה מאסר שישה חודשים, ולחילופין קנס מנהלי. האחריות לביצוע הוראות חוק שכר מינימום מוטלת על המעסיק. בתאגיד חלה האחריות גם על המנהל הפעיל, ועל העובד האחראי על הפעולה.

סעיף 6ב' לחוק שכר מינימום מחייב את המעסיק להציג במקום בולט מודעה, שבה יפורטו עיקרי זכויות העובדים לפי חוק שכר מינימום. במודעה יש להדגיש כי חל איסור פלילי על פגיעה בעובד בשל תלונה, או בשל תביעה על אי תשלום שכר מינימום שהגיש העובד, או שסייע לעובד אחר להגיש, כאמור בסעיף 7א' לחוק שכר מינימום.

 השלכות הרישום בתלוש השכר על הזכאות לגמלאות

לעיתים, מנהלי חשבונות מחשבים את מספר ימי העבודה בחודש של עובד, על ידי חלוקת השכר ברוטו בשכר מינימום יומי או שעתי. בפועל, יש לחשב את השכר ברוטו כמכפלה של מספר השעות או מספר הימים בשכר המינימום המתאים.

כאשר מדובר בזכאות לגמלה, שתלויה במספר ימי העבודה בפועל, לדוגמה: דמי אבטלה, המוסד לביטוח לאומי  (להלן: המוסד) מייחס חשיבות רבה לאימות הפרטים הרשומים בטופס התביעה. זאת, כיוון שהמוסד מבסס על נתון זה את החלטת הזכאות לגמלה.

במידה ומספר הימים הרשום בתלוש אינו משקף את מספר ימי ההופעה לעבודה בפועל (כולל ימי מחלה, חופשה וחג, ששולם בעבורם שכר), עלול המוסד לשלם גמלה שלא כדין, או למנוע תשלום ממי שזכאי לו. כך גם כאשר אין התאמה בסוג המשרה: חודשית או יומית, חלקית או מלאה.

חשיבות שמירת המסמכים

כאשר מתברר לפקיד התביעות של המוסד כי קיים חשש בתביעה מסוימת לעבירה פלילית, הוא מעביר את התיק לחקירה. חוקר הביטוח הלאומי רשאי לחקור כל אדם, בקשר לתביעה או בקשר לתשלום גמלה, כאמור בחוק הביטוח הלאומי.

מכתבי אישום, שהתבררו בבתי המשפט עולה, שפעמים רבות מעורב מנהל החשבונות בזיוף תלושי שכר ומסמכים אחרים, הקשורים לתביעה מן המוסד לביטוח לאומי, או בסיוע בדרך אחרת להשגת כספים במרמה. כדי למנוע אי נעימויות ממנהלי חשבונות, מומלץ לשמור תיעוד הקשור להכנת המשכורות. מנהל חשבונות עלול להיות מעורב בחקירה פלילית מבלי שהתכוון לכך, ובמיוחד בימים אלה, כאשר מושם דגש כה רב על גילוי עבריינים והעמדתם לדין, בשיתוף פעולה עם המשטרה הכלכלית.

 לסיכום

המוסד לביטוח לאומי, משטרת ישראל ומשרד המשפטים, חברו יחדיו כדי להילחם בתופעת העבירות כנגד כספי הביטוח הלאומי. במהלך מהיר מובאים העבריינים לדין פלילי, ונענשים בהתאם לחומרת העבירה. מנהלי חשבונות ואחרים מוצאים עצמם מעורבים בחשד לעבירות פליליות, או בסיוע לביצוע עבירות פליליות בתום לב, מפני שלא הקפידו הקפדה יתרה על נכונות הרישומים במועד ביצועם.

אי לכך, כדי שלא יתעורר חשד, שמנהל חשבונות משתף פעולה עם עובד, או עם מעסיקו, כדי לזכות בגמלה שלא כדין, מומלץ להקפיד על הרישומים הנכונים במועד הכנת תלושי השכר, ולשמור מסמכים מאמתים.

 לפרטים נוספים בנושאי הביטוח הלאומי השונים ניתן לפנות לרואת החשבון אורנה צח (גלרט), במשרדנו.