מיסוי בינלאומי - אי תחולה להוראות חנ"ז באיחוד האירופי

הרבה דיו נשפך בישראל ובעולם, באשר לתקפותן של הוראות ה- CFC (Controlled Foreign Company), הוראות אנטי תכנונית הקבועות בדיני המס של מרבית המדינות המערביות. גם בישראל, נחקקה במסגרת תיקון 132 (בתוקף מה- 1 בינואר 2003) הוראה אנטי-תכנונית דומה בדמות סעיף 75ב' לפקודה ("חברה נשלטת זרה"). ככלל קובעות ההוראות, כי יראו הכנסות פסיביות שנוצרו בגוף שעונה להגדרת CFC (ובענייננו: "חנ"ז"), כאילו חולקו לבעלי השליטה בחנ"ז כדיבידנד בשנה בה נוצרו. משמעות הוראה זו היא מיסוי בעל השליטה על בסיס צבירת ההכנסות הפסיביות בחברה, אף על פי שטרם חולקו לו בפועל. תנאי ההוראות, כגון הגדרות "חברה נשלטת זרה", "בעל שליטה" ו"הכנסה פסיבית", משתנות ממדינה למדינה.

פסק דין שניתן לאחרונה ע"י בית המשפט האירופי (ECJ) בתיק מספר C- 196/04, עשוי לגרום למהפך ביישום ההוראה האנטי תכנונית במדינות האיחוד האירופי. פסק הדין עשוי להשפיע בעקיפין גם על משקיעים ישראלים הפועלים במדינות האיחוד האירופי, כפי שיוסבר להלן.

המדובר בחברה תושבת בריטניה ולה שתי חברות בנות באירלנד, אשר ריכזו את פעילות המימון בקבוצה והניבו משום כך הכנסות ריבית החייבות במס באירלנד בשיעור של 10% (בשנים הנדונות). בשל הוראות ה- CFC בבריטניה, חויבה חברת האם במס בשיעור של 30% בגין רווחי החברות תושבות אירלנד כאילו חולקו אותם רווחים. זאת, על אף שהחברות תושבות אירלנד לא חילקו בפועל את הכנסותיהן, כדיבידנד לחברת האם.

בית המשפט פסק כי משטר ה- CFC אינו תקף במדינות האיחוד האירופי משום שהוא סותר את עקרון חופש ההתאגדות המחייב את כל מדינות האיחוד. בית המשפט הכריע כי לא יראו בעצם הקמתן של חברות בנות במדינות אחרות באיחוד על מנת ליהנות מהטבות מס, ניצול לרעה של עקרונות האיחוד. לכן, רק אם אותן חברות אינן בעלות תוכן כלכלי ממשי, ניתן יהיה לאכוף את כללי ה- CFC על בעלי השליטה בהן.

פסק הדין עשוי לצמצם את נטל המס החל על תושבי ישראל המשקיעים במדינות האיחוד האירופי, כל עוד הכנסות הקבוצה לא חולקו.

כך לדוגמה, חברה תושבת ישראל לה פעילות בגרמניה באמצעות חברה בת שם, עשויה לצבור רווחים בעלי אופי פאסיבי בחברה נכדה תושבת קפריסין, שם תהא החברה הנכדה חייבת במס בשיעור נמוך. ככלל, אותם רווחים חייבים במס בגרמניה גם אם טרם חולקו, עקב משטר ה- CFC המונהג שם. בעקבות פסק הדין המהפכני, יכול ותישלל מגרמניה זכות המיסוי כל עוד לא חולקו הרווחים, אם וכאשר יחולקו.לא למותר לציין  כי יש לבחון כל מקרה לגופו, ולהתייחס בין השאר, לתחולת משטר פטור ההשתתפות הנהוג במדינות רבות באירופה וכן לאפשרות החלת  משטר ה- CFC הנהוג בישראל על רווחים אלו.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) חגי אלמקייס או לרו"ח (משפטן) גדי אלימי.