מיסוי בינלאומי - "שינוי מבנה" בידי יחיד מוטב

לא אחת אנו פוגשים עולים חדשים \ תושבים חוזרים ותיקים \ תושבים חוזרים (להלן יקראו יחד: "יחיד מוטב") אשר לאחר הגעתם לישראל מעוניינים לבצע שינוי במבנה ההחזקה שלהם בנכסים זרים (מניות, נכסי נדל"ן וכד' – להלן: "הנכס הזר"). הצורך בשינוי מבנה ההחזקה יכול לנבוע ממגוון סיבות ביניהן הגנה ממיסי עיזבון במדינה בה נמצא הנכס. אחת החלופות, למשל, הינה באופן של העברת ההחזקה בנכס הזר מבעלותו של היחיד לבעלות חברה ישראלית שקופה לצרכי מס או לנאמנות (בשליטת היחיד). לחילופין, רצון לשנות את משטר המס החל במדינה הזרה משיעור מס החל על היחיד לשיעור מס חברות, באמצעות העברה של הנכס הזר  שבבעלות היחיד לחברה ישראלית שקופה לצרכי מס בישראל אשר בשליטתו של היחיד, שאינה שקופה לצרכי מס במדינה בה נמצא הנכס הזר כגון, גרמניה, ספרד ויוון.

כידוע, בהתאם להוראות סעיף 97(ב) לפקודה, ליחיד מוטב פטור ממס רווחי הון בגין נכסים שהיו לו מחוץ לישראל במשך 10 שנים ולאחריהן, חל פטור לינארי מרווח ההון.

נשאלת השאלה האם העברה כזו של נכס זר מרשותו של היחיד המוטב לחברה שקופה תושבת ישראל או לנאמנות אפשרית, ללא כל פגיעה בפטור על ההכנסות השוטפות שמניב הנכס הזר וברצף הפטור ממס כאמור, לו זכאי היחיד במסגרת הוראות הפקודה.

שימור הפטור בעת העברת נכס זר לחברה משפחתית ישראלית או העברה כאמור לחברה בית ישראלית במסגרת הוראות סעיף 104 לפקודה:

סעיף 104ה(א) לפקודה קובע כי נכס שהועבר כאמור, המחיר המקורי שלו, יתרת המחיר המקורי, יום הרכישה ושווי הרכישה, יהיו כפי שהיו בידי המעביר.

בנוסף, סעיף 104ו(א)(4) לפקודה קובע מפורשות כי במכירת המניות שהתקבלו בידי המעביר תמורת הנכס שהועבר לחברה, יחול הפטור הקבוע בסעיף 97 לפקודה, ככל שהמעביר היה זכאי לפטור שכזה לו היה מוכר את הנכס הזר טרם העברתו לחברה.

בעניין זה, יש לשים לב כי העברה שכזו לחברה תושבת ישראל, עשויה להקים לתושב חוזר ותיק ולתושב ישראל לראשונה חובת דיווח לרשות המיסים בישראל ולצמצם את פטור הדיווח הנתון לו במסגרת הוראות הפקודה (ראה מבזק מס 789). אף אם עצם ההחזקה כאמור אינה מקימה ליחיד חובת דיווח דה-פקטו, הגשת הדוח של החברה הישראלית המחזיקה בנכס הזר, מצמצמת את הפטור האמור.

הקניית נכס לנאמנות:

הוראות סעיף 75ז(ה) לפקודה קובעות כי ככל שנאמנות הפכה לנאמנות תושבי ישראל בשל עלייתו או חזרתו של היוצר לישראל, "תספוג" הנאמנות את סיווגה בהתאם לסיווגו של היוצר (ולמעשה סיווגה ייקבע לפי המעמד ה"נמוך ביותר" מבין היוצר והנהנים). כלומר, במצב זה, תיכנס הנאמנות בנעלי היוצר לעניין תקופת הפטור.

ואולם, סעיף 75ז(ה1) קובע כי האמור לעיל יחול על נאמנות שנוצרה לאחר עלייתו \ חזרתו של היוצר לישראל ובלבד שמדובר בתושב ישראל לראשונה או בתושב חוזר ותיק. גם הוראות סעיף 75טז1(א1) לפקודה קובעות פטור מדיווח בגין יצירת הנאמנות, ככל שמדובר ביוצר שהינו תושב חוזר ותיק או תושב ישראל לראשונה ושהנכסים המוקנים הינם נכסים מחוץ לישראל בלבד.

לסיום נציין, כי בבחינת "סוף מעשה במחשבה תחילה" הרי שלהיערכות נכונה טרם העלייה או החזרה לישראל ובוודאי עוד לפני תום תקופת ההטבות של יחיד מוטב, עשויות להיות השלכות מס נרחבות, לא רק באפשרות לנהל נכונה את ההטבות המוענקות במסגרת הפקודה אלא באפשרות להימנע מכשלים ומ"תאונות מס" בשל היעדר תכנון נכון ומראש (בעניין זה ראה מבזקי מס 785 ו- 786).

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטנית) סאלי חדד גליבטר, ממשרדנו.