מבזק מס מספר 942 - 3.11.2022

מיסוי ישראלי - רווח הון: מהו שוויו של קניין רוחני

במקרים רבים פונים אל משרדנו בבחינה של אפשרות של העברת נכסים ו/או פעילויות מתאגיד אחד למשנהו ולעיתים באותה בעלות ותמהים על עצם קיומו של אירוע מס והרי אנו מעבירים "בתוך המשפחה" למה זה צריך להפריע למישהו… ובכן כידוע העברת נכסים בין מוחשיים ובין שאינם מוחשיים מישות משפטית אחת לאחרת הינה בבחינת אירוע מס אשר בהתאם להוראות סעיפים 88 או 85א לפקודה לפי העניין, ובמיוחד כאשר המדובר בהעברה אשר מתקיימים בין הצדדים יחסים מיוחדים יש לבצעה בהתאם מחיר השוק.

ביום 25 באוקטובר 2022 ניתן פסק דין בעניין סי. איי. סופטוור ישראל (ע"מ 61226-06-17). פסק הדין עסק בסוגיות עסקאות בין צדדים קשורים – מכירת קניין רוחני מחברה ישראלית לחברה זרה.

בפסק הדין, הצדדים היו חלוקים בעיקר בדבר שוויו של הקניין הרוחני המועבר, אשר לעמדת החברה המערערת עמד על סך של 111.3 מיליוני ₪ בלבד, ואילו פקיד השומה העריך את הקניין הרוחני בסך של 667 מיליוני ₪. ההפרש בין הצדדים נבע בעיקר מהמחלוקת בדבר אורך חייו ופוטנציאל הצמיחה של הקניין הרוחני במועד העסקה.

בקליפת האגוז, בית משפט המחוזי דחה את הערעור וקיבל את עמדת פקיד השומה וזאת בין היתר בשל בקשה שהגישה המערערת בשנת 2009 לפי סעיף 20א לפקודה (כאשר מועד העסקה הנדונה היה בשנת 2010). במסגרת הבקשה, המערערת מתארת את הטכנולוגיה שברשותה ואת הפוטנציאל הגלום בה, על מנת לקבל הטבות מס שונות. בין השאר, ציינה המערערת כי פיתוחיה הם חדשניים ובעלי פוטנציאל  רב: "גודל השוק של מוצרי החברה הוא עצום ויכול להגיע למעל מיליארד דולר".

לסיכום: בכדאיות בעסקאות בין צדדים קשורים אגב העברת נכס, יש להביא בחשבון גם את המס

 

הצפוי אגב העברת הנכס, וזאת, לא רק בהתאם להערכת שווי של החברה אלא גם בהתאם לסיכון אשר עשויה רשות המיסים לדרוש. ויפים הדברים ביתר שאת מקום בו החברה נתנה אינדיקציות שונות לשווי אחר לכל גורם אחר.    

 

יחד עם זאת קיימים מקרים בהם במסגרת הערכות נכונה, בין היתר באמצעות שינוי מבנה בהתאם לחלק ה2 לפקודה ניתן לבצע את העברת הנכסים בפטור ממס תוך עמידה בתנאים ובמגבלות הקבועות בסעיף. למשרדנו נסיון עשיר בליווי שינוי מבנה והשגת החלטות מיסוי בתחום.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) בועז כהן, ממשרדנו.

מיסוי בינלאומי - רשמים מהשתתפות משרדנו בכנס מיסים בינלאומי

כידוע, משרדנו עוסק רבות בתחום המיסוי הבינלאומי. כפירמה מובילה בתחום, אנו חברים ברשתות בינלאומיות, בפרט ברשת הבינלאומית AITC. רשת AITC (Association of International Tax Consultants), שנוסדה בשנת 2001, מורכבת ממשרדי עורכי דין, רואי חשבון ויועצי מס. הרשת מתרחבת בשנים האחרונות וצומחת בהדרגה לפריסה בינלאומית רחבה, ופעילה בחמש היבשות. כיום רשת AITC מורכבת מיותר מ- 40 משרדים עצמאיים המספקים ייעוץ ושירותי מס, משפטיים וחשבונאיים, ליחידים ולתאגידים. כקבוצה רב-תחומית, רשת AITC מסוגלת לייעץ ללקוחות במגוון רחב של נושאים. הרשת מספקת למשרדנו כר נרחב להתייעצויות ולהפניות הדדיות בכל תחומי המיסוי.

לפני כחודש, קיימה הרשת את הכנס השנתי (Annual General Meeting), הפעם בקפריסין (לימסול). אנו ייצגנו את המשרד בגאווה. הכנס היה מצוין, בעיקר לאחר תקופה ארוכה שבה לא ניתן היה לקיים כנסים לאור מגפת הקורונה.

כמידי שנה, הכנס כלל דיונים מקצועיים וכן דיונים לשיפור שיתוף הפעולה הפורה בין המשרדים ולקידום הרשת.

בפרט, נדונו סוגיות בתחום המטבעות הקריפטוגרפים (מיסוי ובנקאות), נושא שמשרדנו עוסק בו רבות.

כמו כן, המארח הקפריסאי עדכן את המשתתפים בהזדמנויות עסקיות ובסוגיות מס הקשורות לקפריסין; קפריסין צופנת בחובה יתרונות רבים, בפרט בשל קרבתה הגיאוגרפית לישראל, בשל השתייכותה לאיחוד האירופי ובשל משטר המס הקיים בה; לאחרונה עבר תיקון חקיקה בקפריסין בנוגע להטבות לשכירים שיגיעו לעבוד בקפריסין.

כחלק מכוונת ממשלת קפריסין למשוך הון אנושי איכותי לתחומה, תוקן החוק הקיים וניתנו הטבות נוספות; להרחבה בנושא עידוד מגזר ההיי-טק ו"הגירת מוחות" לקפריסין, ראו מבזק מס 935.

 במסגרת הכנס הנוכחי הובאה להצבעה הצעתנו לקיים את הכנס השנתי הבא של הרשת במדינת ישראל, וברוב קולות כך הוחלט.
לפיכך, הכנס השנתי לשנת 2023 יתקיים בתל-אביב, במסגרתו יובאו דוברים מתחום המיסוי הבינלאומי, תוצג
בכלליות בפני חברי הרשת שיטת המס הישראלית, ויתקיימו מושבים מקצועיים שייקבעו בהמשך. 

חברותנו ברשת הבינלאומית מהווה השלמה לצד המקצועי הבינלאומי של משרדנו, ומאפשר להציע חבילת מיסוי כוללת ללקוחותינו. 

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) גדי אלימי ורו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס, ממשרדנו.

ביטוח לאומי - שליחי הוולט והביטוח הלאומי

אבי וולטר, בן 22, משוחרר טרי משרות סדיר. לפני כ- 10 ימים החל אבי לעבוד כשליח וולט. במהלך אחת השליחויות, נפגע אבי בדרכו לעוד לקוח מרוצה.

לאחר שטופל רפואית בביה"ח, נשלח למנוחה לביתו לחודש ימים. בד בבד, הגיש תביעה לתשלום דמי פגיעה למוסד לביטוח הלאומי, שנדחתה מהטעם שלא היה מבוטח בזמן התאונה, לא כעובד עצמאי ולא כעובד שכיר.

מקרה זה ועוד מקרים אחרים העלה לסדר יום את מעמד השליחים לרבות הכיסוי הביטוחי בביטוח הלאומי החל על אותם שליחים.

רקע חוקי

בחודש אוגוסט 2022, קיבל ביה"ד האזורי לעבודה את בקשת שליחי וולט, להגיש תביעה ייצוגית נגד חברת משלוחי המזון. בהחלטתו, בחן ביה"ד את מהות יחסי העבודה בין וולט לשליחים מכמה היבטים, ובפרט: מבחן ההשתלבות מהפן החיובי; מבחן השליטה והפיקוח שמבוסס על ההנחה שעובד שכיר נתון לפיקוח ומרות של מעסיק שנותן לו הוראות. לא ברור מה תהיה בסופו של דבר החלטת ביה"ד בדבר סיווגם של השליחים כשכירים. בהיבט הכיסוי הביטוחי בביטוח הלאומי, עומדת בפני מבוטחים שהכנסתם מגיעה אישית, האפשרות להירשם בביטוח הלאומי כעובדים עצמאיים, בתנאי שהמבוטח עוסק במשלוח ידו שלא כעובד, ומתקיים אחד מאלה:

  • עוסק במשלוח יד, שלא כעובד, והוא עובד לפחות 20 שעות בשבוע בממוצע; או

  • הכנסתו החודשית הממוצעת היא לפחות 50% מהשכר הממוצע במשק (5,276 ₪ בשנת 2022); או

  • עוסק במשלוח ידו לפחות 12 שעות בשבוע בממוצע והכנסתו החודשית הממוצעת לא פחתה מ- 1,583 ₪ לחודש (בשנת 2022).

בהיעדר אחד מהתנאים לעיל, יוגדר ויסווג המבוטח בביטוח הלאומי כמי שאינו עונה להגדרת עובד עצמאי והוא לא יהיה מבוטח לגמלאות מחליפות שכר כגון נפגעי עבודה, דמי לידה ועוד.

על מנת להבטיח את ביטוחו לענף נפגעי עבודה, חייב השליח וכל מבוטח אחר להיות רשום כעובד עצמאי בעת הפגיעה או להוכיח שעשה את המוטל עליו להירשם.

סיווג של עובד שכיר

הביטוח לאומי בוחן מעמדו של עובד שכיר על פי הקריטריונים שלהלן:

  • עפ"י המבחנים בדיני עבודה;

  • עפ"י צו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים.

תכלית הצו היא להרחיב את מעגל המבוטחים השכירים בביטוח הלאומי, ובין השאר יוצר כיסוי ביטוחי לענף נפגעי העבודה, ביטוח אבטלה ועוד.

 

הצו כולל רשימה נכבדה של מבוטחים נותני שירותים, שמסווגים כעצמאיים במס הכנסה, אך כשכירים בביטוח הלאומי: מורים, מרצים, מורי דרך, אמנים ועוד.

במקרה של תאונת עבודה, האחריות לתשלום ודיווח תחול על כתפי המעסיק.

 

סיווג שכירים באמצעות חברות המנפיקות תלושים

לא מעט נותני שירותים, לרבות שליחי וולט, מחפשים פתרונות לקבלת כיסוי ביטוחי, באמצעות רישומם כעובדים בחברות, שמהות התאגדותן היא הנפקת תלושי שכר למבוטחים שאינם עובדים שלהן, אלא שוכרים את שירותיהן לצורך הנפקת תלושי שכר ודיווחים לרשויות המס והביטוח הלאומי.

בעניין זה, יש להדגיש כי ב- 13/5/2013, התקבל פס"ד של ביה"ד האזורי בעניינה של חברת "במה ותקשורת בע"מ":

ביה"ד בחן והכריע לראשונה בסוגיה זו של הקמת חברות לצורך הנפקת תלושים, וקבע חד משמעית כי נותני השירותים אינם עובדים של אותן חברות, אלא רק שוכרים מהן שירותים להנפקת תלושים.

בין השאר קבע ביה"ד כי "מדובר בחברות שיעודן לפטור עובדים עצמאיים מנטל ענייניים אצל רשויות המס ואצל הנתבע (ביטוח לאומי) זאת ותו לא…"

ערעור לביה"ד הארצי של חברת "ייעול לשכיר בע"מ" נדחה אף הוא ב- 26/3/2014.

ביה"ד הארצי שוכנע כי פס"ד של ביה"ד האזורי מבוסס משפטית ויש לאשרו.

מכאן, תשומת הלב מופנית לכל המבוטחים, ולשליחי וולט בפרט, שמחפשים "פתרונות קלים" לביטוחם באמצעות חברות אלו. המלצתנו לבחון בקפידה מעמדם ולהסדירו בביטוח הלאומי טרם קרות אירוע חו"ח.           

לפרטים נוספים ניתן לפנות למר חיים חיטמן, ממשרדנו.

מומחה בתחום המיסוי הישראלי

מומחה בתחום הביטוח הלאומי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מייסד ומנהל, מומחה בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי

הרשמה לקבלת מבזקים >
להורדת ספר מבזקי המס 2019-2020 >
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה