ביטוח לאומי - קצבת זקנה שנתבעה באחור- עד 4 שנים אחורנית

בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 16658-09-21) דחה ביום 9.8.2022 את תביעתו של יוסף פניני (להלן: המבוטח) לתשלום קצבת אזרח ותיק אחורנית, מגיל הפרישה (67) (כ- 8 שנים), ולחילופין לפי חוק ההתיישנות הכללית (7 שנים), וקבע כי תשולם לו הגמלה 4 שנים אחורנית, על פי החוק. המבוטח לא הצליח להוכיח קיום אחריות מוחלטת של הביטוח הלאומי (להלן: הב"ל).

רקע חוקי ומנהלי

סעיף 244 לחוק קובע שמבוטח שהגיע לגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק ישלם לו המוסד קצבה חודשית.

סעיף 296 לחוק קובע כי יש להגיש כל תביעה לגמלה, בתוך 12 חודשים מיום יצירת העילה לה, וכי ככל שהוגשה התביעה באחור, היא תשולם רטרואקטיבית עד 12 חודשים מיום שהוגשה.

חריג לכך הוא תביעה שהוגשה באחור לגמלת אזרח ותיק (זקנה), לגביה נקבע כי היא תשולם עד 4 שנים אחורנית מיום שהוגשה התביעה לה, אולם מתוך אותה תקופה לא תשולם קצבת אזרח ותיק שהזכאות לה מותנית בהכנסת המבוטח בעד תקופה שעולה על 12 חודשים.

בינואר 2014 פרסם הב"ל עדכון לחוזר שעוסק ב"תשלומים רטרואקטיביים לגמלאות". נקבע כי עומק התשלום הרטרואקטיבי על ידי הב"ל מותנה במידת האחריות של הב"ל או של המבוטח לאי מתן התשלום במועד. במקרה של אחריות מוחלטת של הב"ל- יינתן תשלום רטרואקטיבי של 7 שנים, באחריות משותפת- יינתן תשלום רטרואקטיבי של 4 שנים ובמקרה של אחריות המבוטח – יינתן תשלום רטרואקטיבי של שנה אחת בלבד (לגבי גיל זכאות – 4 שנים בכל מקרה לפי החוק).

הב"ל נוהג לשלוח "מכתבי יזום" למבוטחים המגיעים לגיל פרישה כדי לידע אותם בדבר זכותם להגיש תביעה לגמלת אזרח ותיק. בגיל הזכאות (70 לגבר) נוהג הב"ל לשלם את הקצבה באופן אוטומטי לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, אך הזכאי חייב לאשר את הפרטים בהודעה חוזרת.

רקע עובדתי

• המבוטח חבר קיבוץ. שם התגורר ועבד כל השנים עד לפרישתו לגמלאות בגיל 65, אז גם החל לקבל פנסיה מקרן פנסיה.

• ביום 1.3.2013 מלאו לו 67 שנים (גיל פרישה). ביום 1.3.2016 מלאו לו 70 שנים (גיל זכאות). נציגת הב"ל התקשרה לקיבוץ כיוון שלא הצליחה ליצור קשר עם המבוטח, הסבירה שעל המבוטח למלא טופס ולחתום עליו, ושלחה את הטופס לקיבוץ.

• בשנת 2020 קיבל מכתב מהב"ל אודות קיום חוב לב"ל. עקב חולי אליו נפל, החל לקבל ייעוץ ובכללו ענייני הביטוח הלאומי, ובמסגרתו התברר כי כלל אינו מקבל קצבת אזרח ותיק.

• הנהלת הקיבוץ הגישה בשמו תביעה לתשלום אזרח ותיק, והב"ל נעתר והודיע לו כי יקבל הגמלה 4 שנים אחורנית בלבד, רטרואקטיבית מיום 1.1.2017.

טיעוני הצדדים
עיקר טעוני המבוטח:

• לטענתו מכתבי הייזום להגשת התביעה לא הגיעו לידיו, וכי הדואר שמגיע לקיבוץ, מחולק לתיבות הפתוחות של החברים. לטענתו, לראשונה קיבל את מכתב החובות מהב"ל, והיה זה בדואר רשום. לכן, מועד היווצרות העילה לזכאות לקצבה היא בחודש ינואר 2020, המועד שבו נודע לו על זכאותו לקצבת אזרח ותיק.

• הב"ל אינו חולק כי מתקיימים בו כל עקרונות הזכאות לגמלה, ובשל כך ומשעקב מחדלו של הב"ל להודיע לו על כך, ומשלא קיבל את מכתבי היזום, ועל פי הוראות נוהל שפרסם הב"ל עצמו, על הב"ל לשלם לו הגמלה אחורנית 7 שנים לפחות.

עיקר טיעוני הב"ל:

• דברי הדואר נשלחו לכתובת הרשומה במשרד הפנים. על פי הפסיקה קיימת, חזקה כי דבר דואר שנשלח על ידי הנתבע לכתובתו הרשומה של המבוטח, חזקה שנתקבלו בידו, אלא אם יוכיח אחרת.

• באשר לחובת "הגילוי והיידוע" – בהתאם לפסיקה אין חובה ליידע כל מבוטח אודות זכויותיו ואפשרות תביעה המעוגנות לו בהתאם לחוק.

• ההלכה היא כי זכויות על פי חוק הביטוח לאומי אינן

כפופות להוראות חוק ההתיישנות.

• אחריות הב"ל על פי חוזר פנימי, מעבר ל-4 שנים היא רק בהתקיים מחדל חמור של הב"ל, מה שלא ארע במקרה דנן.

דיון והחלטה

• לתעודת עובד ציבור של ב"ל צורפו מכתבי ייזום שנשלחו בשנים 2013-2020, ומוענו לכתובת המבוטח בקיבוץ על פי הרשום במשרד הפנים.

• בית הדין מציין כי להבדיל ממכתבי הייזום, כן קיבל המבוטח מכתב מהביטוח לאומי אודות חובו.

• בית הדין תומך בעמדת הביטוח לאומי לפיה ההלכה הפסוקה קובעת שדבר דואר שנשלח על ידי הב"ל התקבל אצל מבוטח.

• לא הובאו עדויות או ראיות אחרות מטעם הקיבוץ אודות קשיים או תקלות באופן חלוקת הדואר, וגם אם היו, לא בהכרח היו מעבירות את האחריות לב"ל.

• המבוטח "לא עמד" על הצהרתו המקורית כי חשב לתומו שבתוך תשלומי הפנסיה שמקבל כל חודש היתה כלולה גם גמלת הזקנה. ביה"ד התרשם, כי היה עליו לדעת שלא כך הוא.

לסיכום:

• סעיף 296 לחוק אינו מאפשר תשלום רטרואקטיבי למעלה מ-48 חודשים, כמו במקרה הנדון.

• תקופה ארוכה יותר אפשרית (על פי הנוהל הפנימי של הב"ל) במקרי קיצון בהם מדובר בכשל של הב"ל המטיל עליו אחריות מוחלטת מקום בו לא קיים את חובותיו. הדבר לא ארע במקרה זה.

• ביה"ד אישר את החלטת הב"ל לשלם הגמלה 4 שנים אחורנית בלבד, והדבר עולה בקנה אחד הן עם הוראות הנוהל והן מהוראות החוק.

למידע נוסף ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, למר חיים חיטמן ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.