|
|||
---|---|---|---|
מבזק מס מספר 928
30.6.2022
ביטוח לאומי - תביעה לדמי תאונה נדחתה בשל איחור מהותי בהגשתה והעדר סיבה מספקת לוביה"ד האזורי (ב"ל 12978-10-20) דחה ביום 7/6/2022 את תביעתה של גב' רותם (להלן: המבוטחת) לתשלום דמי תאונה לאור איחור בהגשת התביעה, ובהיעדר סיבה מספקת שמנעה את האפשרות להגיש את התביעה במועד, מה גם שהסתבר שעבדה והשתכרה, בזמן בגינו ביקשה דמי תאונה.עיקרי החוק"תאונה" – היא "אירוע פתאומי שבו גורם חיצוני מביא לחבלה פיסית וכתוצאה ממנה לאובדן כושר התפקוד".סעיף 157 לחוק הביטוח הלאומי (להלן: החוק) קובע כי יש להגיש תביעה בשל תאונה תוך 90 יום מהאירוע."ואולם המוסד יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו, ליתן את הגמלה אם נתבעה אחרי המועד האמור בגלל סיבה שמנעה מהמבוטחת הגשת התביעה במועד ובלבד שהתביעה הוגשה תוך 90 ימים מהיום שחדלה להתקיים הסיבה האמורה".סעיף 155 לחוק קובע כי בתקופה בה אדם "משתכר" לא יהא זכאי לגמלה לנפגעי תאונות."סעיף 151 לחוק מציין כי מבוטח שאירעה לו תאונה, יהיה זכאי לדמי תאונה בעד פרק הזמן"… ואבד לו כושר התפקוד, אם לא עסק למעשה בעבודה כלשהי"".תמצית עובדתית
היה עליה להגיש תביעה עד יום 17/2/2020. התביעה הוגשה ביום 1/6/2020.
ניתוח עיקר המצגים ועמדת ביה"דבעוד שהמבוטחת טענה לאי יכולתה לעמוד ולעבוד, כולל תקופת ריתוק למיטה ו/או לבית – נמצא כי:
ועוד כהנה וכהנה.עבודה בתקופת אי הכושרהוכח כי עבדה חרף האישורים הרפואיים. קבלה תלושי שכר לכל החודשים לפני ואחרי המחלה.נמצא כי עבדה בחודשים 2-3.2020 שעות נוספות. לטענתה שנתמכה בתצהיר שלו אביה, הוא הסיעה כל יום לעבודה בבוקר והחזירה לביתה אחה"צ.לדברי ביה"ד: "כשם שאביה יכול היה לקחת אותה לעבודה, אף היה יכול לקחת אותה למשרדי הביטוח הלאומי, או למשרדי עוה"ד, אולם מצב זה כלל לא היה נחוץ, כי הוכח שהתובעת הגישה את התביעה ב-3/6/20 באינטרנט ב"אזור האישי" של אתר המוסד לביטוח לאומי… התובעת לא הצביעה על סיבה כלשהי בגינה לא יכלה לעשות פעולה זו ב"אזור האישי" קודם לכן".בנוסף נקבע כי פנתה לעו"ד ונתנה לו ייפוי כוח לפעול בעניין זה כבר בינואר 2020. בכל זאת התביעה הוגשה רק בחודש יוני !!קורונה והשתכרותבנוסף, טענה כי בשל מגיפת הקורונה נבצר ממנה להגיש את התביעה במועד.גם טענה זו נהדפת בקלילות ע"י ביה"ד שכן עד המועד האחרון להגשת התביעה 17/2/2020 – מגיפת הקורונה כלל לא התחילה.כמו כן קובע ביה"ד, כי לו רק בשל השתכרותה במועדים הרלוונטיים, כלל לא קמה לה הזכאות לדמי תאונה.בסיכום: נקבע כי לא הומצא נימוק מספק לאחור בהגשת התביעה במשך 4 חודשים מעבר למועד הקבוע בחוק, מה גם שהשתכרה באותה תקופה וכלל לא קמה לה הזכאות לדמי התאונה.התביעה נדחתה.בשולי הדבריםאנו מוצאים לנכון להעיר, כי הגיע הזמן שרשויות המדינה, ו/או בתי הדין יחסמו בדרך של הטלת סנקציות כספיות – הגשת תביעות "סתמיות וטורדניות", שצורכות כספי ציבור ניכרים, במשכורות הלשכה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי, ובצריכת משאבי זמן יקרים מפז של בתי הדין, שטורחים ודנים בכל טענה ומסמך, כשברור על פניו כי אין לתביעה כל מקום וסיכוי.לפרטים נוספים ניתן לפנות למר חיים חיטמן ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.
בכבוד רב,
|