|
|||
---|---|---|---|
מבזק מס מספר 926
15.6.2022
ביטוח לאומי - נשללה זכאות אלמנת מנוח שאינו תושב ישראל לקצבת שאיריםביה"ד האזורי (ב"ל 63266-02-20) דחה ביום 7/6/2022 את תביעתה של נטלי קסטן (להלן: המבוטחת) לקצבת שארים בעקבות מותו של בעלה בחו"ל. נקבע כי במשך תקופה ארוכה שלפני הפטירה המנוח לא היה תושב ישראל.תמצית עיקרי החוק
רקע עובדתי
במכתב מיום 6/3/2018 הודיע לו הב"ל כי תושבותו נשללה מאוקטובר 2017. המנוח לא ערער על שלילת התושבות, ואף לא הגיש בקשה להכיר בו כתושב חוזר.
עיקר טענות הצדדיםלטענת המבוטחת –מרכז חייו של המנוח היה בישראל: היה אזרח ישראלי ושהייתו בארה"ב הייתה ארעית לצרכי טיול והוצאת גרין קארד. לטענתה, המנוח יליד ישראל, ישראל מקום מגורי משפחתו, החזיק בכתובת ישראלית, רישיון נהיגה ישראלי, השתתף באירועים משפחתיים, שילם דמי ביטוח לאומי והקים עסק. לטענתה, נסיעתו לחו"ל הייתה לירח דבש, אך הריונה, שהייה בסיכון, גרם להתארכות שהייתם.עוד הוסיפה, כי המנוח לא קיבל את ההודעה על שלילת תושבותו מב"ל, שנשלחה לכתובת שגויה, ולכן לא ערער על שלילת התושבות.לטענת הב"ל –ביום 6/3/2018 נשללה תושבות המנוח, הוא לא הגיש השגה לפקיד הב"ל, ומשחלפה שנה ולא הגיש ערעור לביה"ד – הפכה החלטת הב"ל על שלילת התושבות לחלוטה.ההחלטה על שלילת התושבות נעשתה מכיוון שהמנוח לא התגורר ולא שהה בישראל משלהי 2012 כמעט 6 שנים ברציפות.לטענת הב"ל, המנוח לא היה בטיול בארה"ב כי אם השתקע שם למעלה מחמש שנים, ואף ניסה להשיג "גרין קארד". המבוטחת היא אזרחית אמריקאית והשניים ניסו להסדיר מעמד זהה למנוח.המנוח השתקע בארה"ב, הוציא רישיון נהיגה, שכר דירה, עבד שם וניסה להשיג אזרחות. בנוסף, סגר המנוח את חשבון הבנק שלו בישראל.הכתובת אליה נשלחה הודעת שלילת התושבות, היא הכתובת הרשומה של המנוח בעת שזו נשלחה אליו, והוא היה בישראל בעת שההודעה נשלחה אליו.רק לאחר מועד זה שינה המנוח את כתובתו למיקום אחר באותו רחוב, לפני שיצא שוב לארה"ב ביום 13.11.2018.דיון והחלטהראשית בוחן ביה"ד את כשירותה של ההודעה על שלילת התושבות. לאחר חקירת המבוטחת ואימו של המנוח הסתבר כי אמנם התגורר בעבר בכתובת הרשומה באותו מועד וזו הייתה כתובתה של סבתו.על שכחת עובדה זו בתצהירי האם אומר ביה"ד: "הימנעותה של העדה מלציין עובדה זו, שהייתה ידועה לה, מעמידה את גרסתה באור מסוים".בסיכום עניין זה קובע ביה"ד כי חזקה שהמבוטח קיבל את ההודעה.מאחר וחלפו 12 חודשים מקבלת ההודעה ולא הוגשה תביעה כנגדה, הפכה שלילת התושבות לחלוטה.אמנם ניתן היה להגיש בקשה להכרה כתושב חוזר, אך לא כך נעשה.בנקודה זו די היה לדעת ביה"ד כדי לדחות את התביעה, ואולם ביה"ד פונה לדון בעצם התושבות, לו ניתן היה לערור על קביעת שלילת התושבות:
הזיקות העומדות לבחינה: זמן שהייה בישראל, קיומם של נכסים בישראל, מקום מגורים פיזי, מקום מגורי המשפחה, אופי המגורים, קשרים קהילתיים וחברתיים, מקום העיסוק וההשתכרות, מקום האינטרסים הכלכלי, מצגים של האדם עצמו אשר יש בהם כדי ללמד על כוונותיו, ועוד.
לאור הנמקות אלו, נמצא שגם באופן מהותי לא היה המנוח תושב ישראל טרם פטירתו, ומשכך אלמנתו אינה זכאית לקצבת שאירים.התביעה נדחתה.בשולי הדברים:
משהיה המנוח בענייננו אדם צעיר, שבשנותיו האחרונות כמעט לא היה בישראל, ככל הנראה לא עמד בתנאים אלו.לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, למר חיים חיטמן ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.
בכבוד רב,
|