מיסוי בינלאומי - מיסוי תגמול מבוסס קריפטו לעובדים ונותני שירותים

תעשיית הקריפטו מהווה חלק מתעשיית ההי-טק, וגם בה מקובל למצוא תגמול מבוסס קריפטו למי שקשור במיזם, בדומה לתגמול מבוסס מניות או אופציות לעובדים. כך למשל, אם מיזם מהתעשייה כולל במסגרתו הנפקת מטבע קריפטוגרפי, נמצא לעיתים קרובות כי מטבעות ניתנים לעובדי המיזם, לנותני שירותים וליזמים.

בעוד שבמניות או אופציות לעובדים מקובל להשתמש בסעיף 102 לפקודה, הרי שכאשר עסקינן בתגמול בדמות טוקן, הסעיף אינו חל. מענה חלקי ניתן למצוא בחוזר מס הכנסה 7/2018 אשר עוסק בהנפקת מטבעות קריפטו (ICO), שם נקבע כי הכנסת העובד תחויב במס ב"מועד מימוש הזכות הגלומה באסימון", או במועד מכירתו – לפי המוקדם שבהם. סיווג ההכנסה הוא הכנסה מעבודה או מעסק. חלופה נוספת שמאפשרת רשות המיסים לבחירת החברה היא – מיסוי העובד במועד ההקצאה של האסימונים לעובדים, ואילו במכירה בפועל של האסימון ע"י העובד – יחול מיסוי בהתאם למעמדו (הוני או פירותי). יצוין כי במקרה שבו חברה בחרה כאמור, תינתן לה הוצאה בהתאם לסכום ההכנסה שנקבעה לעובד כהכנסת עבודה. הדבר דומה למתן הוצאה בסעיף 102 לחברה שבחרה במסלול הפירותי.

שאלות מיסוי מורכבות עולות בתחום תגמול המעורבים במיזמי קריפטו, וחלקן:

1. מה דינו של יזם אשר "שומר לעצמו" מטבעות קריפטו ? האם מדובר בדיבידנד ? ומה אם אין במיזם חברה, והפעילות נעשית באופן "עצמאי" ? האם ניתן לטעון כי מדובר ב"בניית נכס" ע"י היזמים ? שמא מדובר בהכנסה מעסק בידי היזמים ?

2. תגמול בידי נותני שירותים תמורת קריפטו – כאן לדעתנו התשובה פחות מסובכת וזאת משום שמקובל כי התגמול, לפחות בחלקו ייחשב כהכנסה מעסק. וראו התייחסות רשות המיסוי להחלטת מיסוי שהוצאה על ידי משרדנו – 209/18: "אופן רישום תקבולים המתקבלים באסימונים מבוזרים" – אשר עוסקת בנותני שירותים אשר התקבול בידם הוא במטבע קריפטו".

3. שאלות ניכוי מס במקור – יוצרות מורכבות יתר לאור עמדת הרשות כי מטבע קריפטוגרפי הוא "נכס" כמשמעותו בסעיף 88 לפקודה, וכאשר מדובר בהחלפת נכסים ("יציאה" לביטקוין או ל"מטבע יציב" כלשהו כ-USDT למשל) הנושא מורכב יותר.

4. מטבעות קריפטו חסומים – מה דינם של מענקים המתקבלים בדמות מטבעות אשר יש עליהם "תקופת חסימה" ? במקרה ובו נדרשת הערכת שווי – הערכה כאמור אינה פשוטה לאור תקופת החסימה והתנודתיות העצומה בתחום. ואם נבקש "לתבל" את התבשיל – בתקופת החסימה ניתן לשמור את המטבעות או לחלופין להפקיד אותם במכשיר נושא תשואה – "סטייקינג" וכו'.

5. קביעת שווי המטבע – החוזר מתייחס לשווי הממוצע ב- 30 ימי המסחר שלאחר מועד אירוע המס. כאן נציין כי לא תמיד קיים מסחר באותם מטבעות ולפיכך ה"פתרון" בדבר קביעת השווי לא תמיד יעיל.

כפי שניתן להתרשם, תחום המטבעות הקריפטוגרפיים מורכב הרבה מעבר לשאלת הבסיס – האם מדובר ב"מטבע" או ב"נכס". התעשייה האמורה משתנה ומתפתחת במהירות רבה ואין אפשרות לרשות המיסים להתייחס לכל טרנד בתחום. משרדנו מלווה מיזמי ומשקיעי קריפטו והינו בעל ניסיון רב בייעוץ בתחום מורכב ומרתק זה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח ועו"ד חגי אלמקייס, ממשרדנו.