|
|||
---|---|---|---|
מבזק מס מספר 831
27.5.2020
ביטוח לאומי - תושב ישראל לראשונה שאינו יהודי, חייב להמתין שנתיים מיום שהפך ל"תושב" כדי לקבל גמלת אזרח ותיק מיוחדתביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 42025-11-19) דחה ביום 10 במאי 2020 את תביעתה של אלוירה אוגאי (להלן: המבוטחת) וקבע כי לא תוכל להיות זכאית לגמלת אזרח ותיק מיוחדת טרם יחלפו 24 חודשים מיום שהפכה לתושבת, לפי ההגדרות בעניין זה, בחוק הביטוח הלאומי.רקע חוקי
בסעיף 2 להסכם נקבע כי "גמלת זקנה מיוחדת… תינתן לתושב ישראל שחוק השבות לא חל עליו, הוא תושב ישראל 24 חודשים רצופים לפחות, והוא אחד מאלה:גבר, או אישה לא נשואה, או אישה שחיה בנפרד מבעלה, שאינם מבוטחים בביטוח אזרח ותיק בשל הגיל שבו נעשו תושב ישראל לראשונה…"עיקרי העובדות
טענות המבוטחת ופסיקת בית הדיןטענות המבוטחת:
החלטת ביה"דמבחן התושבותסעיף 2א(ב)(3) לחוק הביטוח הלאומי קובע במפורש כי "לא יראו כתושב ישראל מי ששוהה בישראל מכוח אשרות ורישיון שניתנו לפי חוק הכניסה לישראל. במילים אחרות – חוק הביטוח הלאומי הוציא מתחולתו באופן מפורש מי שיושב בארץ מכוח סוגי אשרות מסוימים שניתנו לו לפי חוק הכניסה לישראל. גם אם אדם מסוים התגורר בישראל בתקופה מסוימת, וקיים את מבחני "מרכז החיים", אך לא שהה בישראל באשרה מהסוג הקבוע בסעיף 2א(ב)(3) לחוק, הוא לא יהא זכאי.בהתאם לכך, שאלת התושבות לעניין "מרכז החיים" נבחנת לגבי מי שעבר את המשוכה הראשונה הזו, כלומר – הוא אזרח או תושב שלא הוחרג בסעיף 2א(ב)(3) הנ"ל".במילים פשוטות: מי שמתגורר בישראל שלא לפי אשרות שהיה (כגון מי שנולד בישראל והוא אזרח ישראל) – עדיין צריך לעמוד במבחני הפסיקה בעניין מרכז החיים ו"התושבות".מי שנמצא בישראל מכוח אשרה מסוימת כדלעיל, מבחני התושבות ומרכז החיים כלל אינם רלוונטיים לגביו.בנוסף קובע ביה"ד כי טענת המבוטחת שיש לראות בתקופה שבה לא הייתה תושבת, כתקופה שבה יש לבחון אם מתקיימים מבחני "מרכז החיים" – אינה מתיישבת עם לשון ההסכם מ- 1980.עניין האפליה"ההבחנה בין מי שזכה לקבל מעמד במדינת ישראל מכוח חוק השבות לבין מי שזכה לקבל מעמד בה מכוח חוק הכניסה לישראל היא הבחנה היורדת לשורשיה ההיסטוריים, הערכיים והלאומיים של מדינת ישראל, כמו גם לשאלת קיומה של מדינת לאום…"השאלה אינה אם האבחנה מותרת, אלא האם תקופת 24 חודשי המתנה היא סבירה, והאם במקרה דנן ראוי לחרוג מהכלל.מאחר והמל"ל הציג לביה"ד כי עניין 24 חודשי המתנה רלוונטי בחיקוקים נוספים כמו בעניין חוק הבטחת הכנסה, ומכיוון שביה"ד קיבל את הרציונל שהוסבר לו בקביעת 24 החודשים בהסכם 1980: "למנוע מצב שבו אנשים מבקשים להגיע לארץ רק לשם קבלת הגמלה וכן להבטיח וודאות בקשר לכך שהמבקש רואה את מרכז חייו בישראל", קובע ביה"ד כי המידתיות מספקת ואינה נפסלת.ביה"ד מקבל גם את סירובו של המל"ל לראות במקרה כחריג, ומאשר כי ההוראה החוקית לעיל בדבר אי מעמד תושב למי שטרם קיבל אשרה א/5 היא הוראה ברורה ולא ניתן לסטות ממנה.התביעה נדחתה.לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.
בכבוד רב,
|