ביום 17 בינואר 2019 פורסם פרוטוקול חדש אשר עתיד להחליף את הפרוטוקול משנת 1970 ומתקן את אמנת המס שבין ישראל לבריטניה משנת 1962.
אמנם מדובר בפרוטוקול לאמנה הקיימת, אולם העדכונים הקבועים בו רבים ומהותיים, כך שלמעשה מדובר בפועל במעין תחליף לאמנה חדשה (להלן: "הפרוטוקול המתקן"). הפרוטוקול המתקן נבנה על בסיס אמנת המודל של ה- OECD וייכנס לתוקף ב-1 לינואר בשנה העוקבת לאחר אשרורו בדין הפנימי של שתי המדינות (ולגבי מסי הכנסה ומסי חברות בבריטניה, רק בחודש אפריל של השנה העוקבת לאשרור, בשל שנת המס המיוחדת הנהוגה שם). כאמור, מדובר בשינוי יסודי במספר רב של סעיפי האמנה עם בריטניה (תיקון סעיפים ישנים והוספת סעיפים חדשים).
לישראלים רבים השקעות בבריטניה, וכן תושבים בריטיים לא מעטים משקיעים בישראל. יש לשים לב ולהיערך לשינויים המרכזיים ומרחיקי הלכת בעקבות הפרוטוקול המתקן. במבזק זה ובשני המבזקים שלאחריו, יובאו עיקרי הכללים החדשים:
בפרוטוקול המתקן נקבע נוסח התואם את הוראות אמנת ה- MLI(שישראל ביקשה להחיל על עצמה), ולמעשה מהווה אימוץ של אמנת ה- MLI במסגרתו (להרחבה בנושא ה- MLI, ראו מבזקנו מס' 698).

•  "עסקה מלאכותית": משפט הפתיח באמנה החדשה מתייחס לשלילת הטבות במקרה של ניצול לרעה של האמנה, בפרט במקרה שהשימוש באמנה גרם לכפל פטור או להפחתת מס בלתי נאותה, ובמקרה שבו סביר להסיק שבהתאם לנסיבות, השגת הטבת האמנה היוותה את אחת מהמטרות העיקריות בביצוע ההסדר או הפעולה.

• כפל תושבות של חברה: במקרה כאמור, האמנה החדשה מפנה להליך הסכמה הדדית (להרחבה בנושא זה, ראו מבזקנו מס 764): הרשויות המוסמכות של ישראל ובריטניה ישתדלו, אך אינן מחויבות, לקבוע לתושבה של איזו מדינה מתקשרת ייחשב אדם שאינו יחיד, תוך התייחסות למקום הניהול הממשי שלו. ככל שישראל ובריטניה לא יגיעו להסכמה, אותו אדם שאינו יחיד לא יהיה זכאי לתבוע כל הקלה או פטור ממס לפי הוראות האמנה (אלא אם כן הוסכם אחרת בין הרשויות המוסמכות במסגרת הליך ההסכמה ההדדית),כך שעלול להיווצר מצב של כפל תושבות וכפל מס.

• ישויות שקופות: נקבע במפורש שהאמנה תחול גם על הכנסות בידי ישויות שקופות, אולם רק במידה ואותה מדינה גומלת תראה בהכנסות אלו כהכנסה חייבת בידי תושב של אותה מדינה גומלת.

• כך, לדוגמא, האמנה תחול על הכנסה של חברה משפחתית ישראלית המיוחסת לבעל מניותיה הישראלי. לכאורה, ההוראה תחול גם על יישות שקופה שהתאגדה במדינה שלישית (כדוגמת שותפות לוקסמבורגית בבעלות יחידים ישראלים), אך סוגיה זו מורכבת, בפרט לגבי החלת הוראות האמנה בין אותה מדינה שלישית לבין בריטניה או ישראל, לפי העניין.

• שירותים אישיים של עצמאי ומוסד קבע: בדומה לעדכון אמנת המודל של ה- OECD, בוטל סעיף 12 (שירותים מקצועיים או פעילויות עצמאיות אחרות בעלות אופי דומה), והוא אוחד עם סעיף מוסד הקבע, שגם הוא עבר עדכונים ברוח אמנת המודל המעודכנת.

  אנו ממליצים למשקיעים ישראלים שמחזיקים נכסים ו/או בבעלותם מיזמים עסקיים בבריטניה לפנות למשרדנו לקבלת ייעוץ והכוונה לאור הוראות האמנה החדשה והשלכות מס אפשריות בעניינם.

  במבזק הבא נמשיך בסקירת הוראות הפרוטוקול המתקן.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד דני פינק ולרו"ח (עו"ד) גדי אלימי ולשאר חברי הצוות הבינלאומי, ממשרדנו.