ביה"ד הארצי לעבודה (עב"ל 33996-12-17) דחה ביום 30.4.2018 את ערעורו של עמוס לבן (להלן: "המבוטח") לקבלת דמי פגיעה, מאחר ולא עשה את המוטל עליו כדי להירשם כעובד עצמאי טרם התאונה.

רקע חוקי

• הגדרת עובד עצמאי – מי שעוסק בשנת מס פלונית או בחלק ממנה במשלח יד שלא כעובד והתקיים בו אחד מאלה:

1. עוסק במשלח ידו לפחות 20 שעות בשבוע בממוצע.

2. הכנסתו החודשית הממוצעת לא פחתה מ-50% מהשכר הממוצע במשק (4,953 ₪ 5/2018).

3. עוסק במשלח ידו לפחות 12 שעות בשבוע בממוצע והכנסתו החודשית הממוצעת לא פחתה מ-15% מהשכר הממוצע במשק (1,486 ₪ 5/2018).

• סעיף 77 לחוק קובע לעניין ביטוח נפגעי עבודה, שלגבי עובד עצמאי, התנאי לגמלה הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") כעובד עצמאי, או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם.

• תקנות הרישום קובעות שעובד עצמאי רשום במל"ל אם מילא את אחד התנאים שלהלן:

  – נרשם במל"ל ע"י מילוי טופס שכולל את הפרטים המפורטים בתקנות (דו"ח רב שנתי – ט. 6101).

  – הגיש דין וחשבון שממנו ניתן ללמוד כי הוא עובד עצמאי.

  – שילם בתקופה שקדמה לפגיעה בעבודה את כל דמי הביטוח בציון הפרטים האישים שלו.

תמצית עובדתית

• המבוטח היה שכיר. משנת 2014 הפך "עצמאי" והיה רשום במל"ל כעצמאי שאינו עונה להגדרה, לאחר ששומת 2014 הגיעה למל"ל.

• במספר תכתובות שהוציא המל"ל למבוטח צויין כי הוא רשום כעצמאי שאינו עונה להגדרה, כי אינו מבוטח לעניין פגיעה בעבודה, וכי ככל שיחול שינוי בהיקף עבודתו או הכנסותיו, עליו להודיע למל"ל כדי שיהיה מבוטח. כך גם צויין בפנקס המקדמות ששלח לו המל"ל לשנת 2016.

• ביום 28.6.2016 הגיש למל"ל דין וחשבון רב שנתי ובו הצהיר כי הוא עצמאי העונה להגדרה. ביום 22.7.2016 הגיש תביעה למל"ל להכיר בפגיעה מיום 9.6.2016 כפגיעה בעבודה (אוטם שריר הלב שנגרם לטענתו עקב מריבה עם לקוח).

• המבוטח טען שהמל"ל ידע על כך שהוא עו"ד עצמאי לפני האירוע הנטען וזאת בין היתר במסגרת התכתבות שלו בתחילת 2016 בעניין תאונת עבודה קודמת אחרת, שבה ציין כי הוא עו"ד עצמאי.

• עוד טען כי יש לראות במסמכים שהגיש כ"דין וחשבון" לפי תקנות הרישום, כי דיווח למחלקת נפגעי עבודה על היותו עו"ד עצמאי, ואף העביר למל"ל את דיווחיו למע"מ המעידים על הכנסותיו כעצמאי.

• מהמידע שהעביר על גובה הכנסותיו יכול היה המל"ל להסיק כי הפך למעשה ל"עובד עצמאי" עפ"י ההגדרה בסעיף 1 לחוק.

• המל"ל דחה את התביעה מאחר והמבוטח לא נרשם במל"ל כעובד עצמאי לפני האירוע ולא עשה את המוטל עליו כדי להירשם עפ"י התקנות.

• ביה"ד האזורי דחה את התביעה.

דיון והחלטת ביה"ד הארצי

• ביה"ד חוזר על העובדות שלפיהן הובא בפני המבוטח מספר פעמים כי מעמדו במל"ל הוא כעצמאי שלא עונה להגדרה, וכי במעמדו זה אינו מבוטח בביטוח נפגעי עבודה. המבוטח לא הודיע על שינוי מעמדו, טרם האירוע.

• טענת המבוטח להכיר במכתב ששלח למל"ל בעניין הפגיעה הקודמת, שבו צויין כי הוא עובד כעו"ד עצמאי לא התקבלה, כי הוא לא ציין את היקף הכנסתו, את שעות עבודתו ואת שינוי המעמד הנובע מכך.

• גם טענתו להכיר בדיווחי המע"מ שנמסרו למל"ל טרם האירוע, אשר לטענתו התבררו כתואמים את הדיווחים שלו לפקיד השומה ועל פיהם נקבעה גם שומתו לאותה שנה – לא הועילו.

• ביה"ד שב וקובע כי דוחות מע"מ אלו או המכתב הנלווה שצרף לדיווח "אינם יכולים בשום דרך להיחשב כ"דין וחשבון" כדרישת תקנות הרישום, או כמילוי חובת הרישום בכל דרך אחרת".

• הערעור נדחה.

בשולי הדברים
אנו חוזרים ומדגישים, כי נסיון לחסוך בדמי ביטוח באופן שוטף, תוך אי מתן דיווח נכון ומדוייק על ההכנסות, היקף השעות והמעמד הצפויים, עלולים לעלות ביוקר אם חלילה יקרה בעתיד מקרה ביטוח.
יש להקפיד ולדווח למל"ל באופן מיידי על כל שינוי ממשי בהיקף ההכנסות, בהיקף העיסוק או במעמד. והחכם – עיניו בראשו.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.