לאחרונה פורסמה החלטת מיסוי בהסכם שמספרה 0253/18 בעניין חבות המס בהתאם לסעיף 12 לחוק מע"מ, החלה על תמיכות המתקבלות ממשרדי ממשלה השונים.

רקע חוקי
סעיף 12 לחוק מע"מ, קובע כי תרומה, תמיכה או סיוע אחר שקיבל "עוסק", יחשבו כחלק ממחיר עסקאותיו. בתקנה 3 לתקנות מע"מ ישנה רשימה סגורה המחריגה ממחיר עסקאותיו של עוסק, סוגי תקבולים המנויים בתקנה שניתנו במישרין לעוסק למטרות המפורטות בתקנה.
בהלכת צבי פפר ע"א 278/78 נקבע כי שני מרכיבים עיקריים צריכים להתקיים לשם הפעלת הסעיף: שניתנו תרומה, תמיכה או סיוע, ושנתקבלו ע"י העוסק כעוסק. נציין, כי הסעיף מרחיב את בסיס המס והוראתו פורשה באופן שהיא חלה גם על תקבולים שניתנו במישור ההוני, או למטרה שאינה מסחרית.

החלטת המיסוי
"עוסק" מתחום ענף החקלאות קיבל תמיכה עבור גידול ירקות ופירות מאת משרד החקלאות ופיתוח הכפר מחוז הנגב, בהתאם להחלטת ממשלה (להלן: התקבול או התמיכה). סוג תמיכה זה, לא נכלל ברשימה הסגורה של תקנה 3, ולכן היא מהווה חלק ממחיר עסקאותיו של העוסק.
העוסק דנן, עקב תחום עיסוקו חייב ככלל על עסקאותיו במע"מ בשיעור אפס!

רשות המיסים נדרשה לקבוע מה תהא חבות המע"מ בגין התמיכה שקיבל כאמור.
החלטת המיסים קובעת כי "שעור המס החל על התקבול יהא בהתאם לשיעור המס החל על עסקאותיו השוטפות של העוסק שבשלה ניתנו לו התקבולים". הואיל ומדובר בעוסק שמוכר פירות וירקות, כאמור לעיל וכל עסקאותיו הינן בשיעור אפס בהתאם לסעיף 30(א)(13) לחוק מע"מ הוחלט שגם התקבול יהיה חייב בשיעור מע"מ אפס.
החלטת המיסוי מרחיבה וקובעת קוו מנחה למקרים אחרים, כגון מצב ביניים בו לעוסק עסקאות מעורבות וקובעת, כי אם לעוסק יש עסקאות חייבות במס מלא ועסקאות בשיעור מע"מ אפס, והתקבול ניתן לכלל פעילותו, אזי יש לדווח על התקבולים לפי יחס העסקאות השוטפות של העוסק שעור מע"מ אפס מול שעור מע"מ מלא (בנטרול עסקאות של מכירת ציוד).

כל זאת, אם לא ניתן לשייך את התקבול לסוג מסוים של עסקאות. כלומר קיימת העדפה לייחוס ספציפי.
עוד נקבע, כי נטל ההוכחה באשר ליחס העסקאות לצורך הדיווח יחול על ה"עוסק" מקבל התקבולים. נרחיב ונזכיר את הלכת תה"ל ע"א 141/00 הקובעת ככלל, כי מחילת חוב הינה בבחינת "סיוע" כהגדרתו בסעיף ופועל יוצא הוא כי גובה החוב אשר נמחל לעוסק ייחשב כחלק ממחיר עסקאותיו.

לאור הנקבע בהחלטת מיסוי זו, ובמקרה של מחילת חוב לעוסק אשר הפעילות השוטפת שלו, שלגביה נמחל החוב הינה "יצוא", קרי חבות במע"מ בשיעור אפס על עסקאותיו, הרי שלפי החלטת מיסוי זו – הסכום שנמחל יהיה חייב במע"מ בשיעור אפס.

החלטת מיסוי זו נותנת מענה טוב לעניין חשיפות מס הנובעות ממחילות חוב ל"עוסק" בישראל, כגון חברות בעלות פעילות בינלאומית (יצוא) עם חובות לצדדים קשורים והעדר כושר פירעון, וככל שתתבצע מחילת חוב בקבוצה, תיווצר וודאות טובה יותר כנגד הטענה לחבות מע"מ בשיעור מס מלא בגין מחילת החוב.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אייל כרמי ולרו"ח (משפטן) יובל אבוחצירא, ממשרדנו.