לאחרונה נתקל משרדנו בסוגיה הקשורה בקשר שבין זיכוי המס בשל תרומות למוסד ציבורי בישראל לבין זיכוי ממסי חוץ.
דוגמא להמחשה: לתושב ישראל יש הכנסות שכירות בישראל בסך של 1 מליון ₪ והכנסות שכירות מחו"ל בסך של 1 מיליון ₪. נניח שהמס האפקטיבי החל על כל ההכנסות הנ"ל בישראל הינו 46%, קרי – 920,000 ש"ח והמס ששולם בחו"ל על הכנסות השכירות היה 40%, קרי – 400,000 ₪.
בהתאם לנוסחת חישוב תקרת הזיכוי הקבועה בסעיף 204(א), תקרת הזיכוי הינה 460,000 ₪ (המחושבת כשיעור המס האפקטיבי בישראל על כלל ההכנסה הרגילה – 46%- המוכפל בסכום הכנסת החוץ בסל המדובר – 1,000,000 ₪).
מאחר ותקרת הזיכוי גדולה מסכום המס הזר ששולם בפועל – כל מסי החוץ ששולמו בסך 400,000 ₪, יינתנו כזיכוי מהמס הישראלי, כך שתוספת התשלום בדוח השנתי לרשויות המס בישראל תעמוד על 520,000 ₪ (= 400,000 – 920,000).
נניח שאותו יחיד החליט לתרום בשנת המס סך של 600,000 ₪ לבית חולים בישראל המהווה מוסד ציבורי מוכר לעניין סעיף 46 לפקודה (זיכוי בשל תרומות). סעיף 46 לפקודה קובע זיכוי בשיעור של 35% על סכום התרומה ובסה"כ במקרה הנדון – 210,000 ₪. כך, היינו מצפים שסך המס אותו יש לשלם בישראל יפחת לסכום של 310,000 ₪ (= 210,000 – 520,000).
ואולם, בהתאם לנוסח סעיף 204 לפקודה, הקובע את מנגנון המיסוי, הזיכוי הניתן בשל מיסי החוץ ששולמו ייפגע ויופחת בשל אותה תרומה למוסד ציבורי. ובמה דברים אמורים?
סעיף 204 לפקודה קובע שבחישוב שיעור המס האפקטיבי על כלל הכנסתו הרגילה של נישום, יש להביא בחשבון את המס הישראלי החל לאחר שהופחתו ממנו כל הזיכויים (כמובן לפני מתן הזיכוי ממס זר שאותו באים לחשב), ולכאורה – לרבות זיכוי בשל תרומות. כך, לפי אותה נוסחה, המס האפקטיבי בישראל הינו 710,000 ₪ (= 210,000 – 920,000) ושיעורו מסך כל ההכנסות הינו 35.5%.
לאור האמור, תקרת הזיכוי בשל מסי החוץ עומדת על 355,000 ₪ (= 35.5% x 1,000,000). מכאן, שסך המס שישולם בישראל לאחר מכלול החישובים יהא 355,000 ₪ (= 355,000 – 710,000), ולא 310,000 ₪, כאמור לעיל, אילו היו ניתנים כל מסי החוץ כזיכוי.
אגב, האמור לעיל אינו בגדר פרשנות או עמדה אפשרית של רשות המסים, אלא יישום הנוסחה המתוארת לעיל הלכה למעשה, כפי שעולה מפלט חישוב המס בפועל ביחס לנישומים ששודרו דוחות המס שלהם למחשב שע"מ של רשות המיסים.
העצה לאותו נישום שאינו מעוניין להיפגע בשל כספים שהוא תורם למוסד ציבורי בישראל, תהיה לא לתרום למוסדות ציבור בישראל באותה שנה סכום העולה על כ – 343,000 ₪, שהוא סכום התרומה המקסימאלי המאפשר לקבל את מלוא מסי החוץ כזיכוי ממס בישראל (דהינו – סכום זה מעמיד את המס האפקטיבי בישראל על סך של 40%, השווה למס הזר ששולם על הכנסות השכירות הזרות).
יחד עם זאת, מאחר ומטרתו של סעיף 46 לפקודה הינה לעודד מתן תרומות למוסדות ציבור בישראל התורמות לצמיחתו של המגזר השלישי, לא ראוי כי רשות המסים תנקטו בפרשנות לעיל אלא רצוי שישונו ההנחיות והחישובים במקרים כאמור, וזיכוי מס בשל תרומות שהמדינה מעודדת אותן, לא יפגע פגיעה כלשהי בסכום זיכוי מיסי חו"ל המגיע, כחוק.

נציין, כי מלבד הפגיעה בעידוד התרומות בישראל, כאמור לעיל, קיימת אפליה בין נישומים שכל הכנסתם בישראל לבין כאלו המפיקים חלק נכבד מהכנסתם בחו"ל ומשלמים עליהם מסים כדין.
אנו קוראים לרשות ולמחוקק לתקן עיוות חמור זה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) אייל סנדו, ממשרדנו.