כפי שפורסם במבזקנו הקודם (מס' 706), משרד האוצר ההולנדי פרסם הבהרה לגבי סיווג לצורכי מס של "הלוואות נחותות", קרי: הלוואות צמיתות או לתקופה ארוכה (יותר מ-50 שנה), לגביהן – מעמיד ההלוואה זכאי לפרוע את כולה או חלקה רק במקרה של פירוק או חדלות פירעון, וגם מעמדו זהה לזה של בעלי מניות בחברה מקבלת ההלוואה. הפרסום קובע שריבית בגין הלוואה כאמור לא תותר בניכוי בידי החברה הלווה, אולם החברה המלווה רשאית ליהנות מפטור ההשתתפות ההולנדי בגין "הריבית" המתקבלת על ידה, בתנאי עמידה בתנאים הרגילים של פטור ההשתתפות וכן בתנאי שביקשה זאת מראש. נבהיר כי ללא קשר לפרסום הנדון, החל משנת 2016, הכנסה של חברה תושבת הולנד, לא תוכל להנות ממשטר פטור ההשתתפות ככל שהותרה מנגד כהוצאה בידי תושב החוץ המשלם.

בחינת חנ"ז
לאור האמור, מעניין לבחון את תחולת הוראות החנ"ז כאשר בעל מניות מהותי ישראלי מחזיק בחברה הולנדית שיש לה הכנסות מהלוואות נחותות שנתנה. סע' 75ב לפקודה הדן בהוראות החנ"ז מפנה לסעיף 75ב1(ב)ו-(ג) לצורך חישוב הכנסתה של החברה הזרה. כשמדובר בחברה תושבת מדינה גומלת, נקבע כי החישוב יבוצע לפי דיני המס באותה מדינה, אך ייכללו גם דיבידנד או רווח הון, אף במקרה שהם פטורים ממס או שאינם הכנסה לפי דיני המס באותה מדינה. נשים לב כי הסעיף לא מתייחס לריבית או להכנסות אחרות, ולכן ניתן ללמוד שריבית או הכנסה אחרת, שהוצאו מבסיס המס, אינן נכללות בחישוב ההכנסה כאמור, ולא יכללו במסגרת הוראות החנ"ז.
מבלי שנדון בסוגיה במבזק זה, נציין שמחוזרי מס ההכנסה (13/2011 סע' 2.1.8 ו-6/2016) לא ברור האם חישוב הכנסת החנ"ז כאמור מאמץ את דיני המס במדינה הגומלת רק לעניין סכומי ההכנסות או גם לעניין אופן סיווגן.

ריבית שמקבלת חברה הולנדית מהלוואה צמיתה
כאשר תושב ישראל מחזיק בחברה הולנדית ולאותה חברה נוצר רווח ממכירת/העברת הלוואה צמיתה (או רגילה), הפעולה כפופה לדיני החנ"ז משום שאף שבהולנד רווח ההון פטור, בהתאם לסע' 75ב1(ג)(1) הרווח מוחזר לבסיס המס בבחינת חנ"ז, כאמור לעייל.
כאשר אותה חברה הולנדית מעמידה הלוואה צמיתה ומקבלת בגינה ריבית "רגילה", הנחיות הפרסום ההולנדי קובעות כי הכנסה זו אינה מסווגת כדיבידנד בהולנד, ואף לא ברור אם מסווגת כריבית או כהכנסה אחרת, אך היא תהנה מפטור ההשתתפות (בתנאים המוזכרים) ולא תיכלל בבסיס המס בהולנד. לכן הכנסה זו לא "תוחזר" לבסיס המס ולא יחולו הוראות החנ"ז.

ריבית משתתפת ברווחים
המקרה הנוסף המוזכר בפרסום ההולנדי הינו הלוואה נחותה לטווח ארוך (או צמיתה), כשהריבית בגינה תלויה ברווחי החברה הלווה. בהלוואה כאמור, התשלום (ריבית) יסווג מחדש בהולנד כדיבידנד.
במקרה כזה יש לבחון האם ישראל סופגת גם את הסיווג של המדינה הגומלת, כלומר ההכנסה מסווגת כדיבידנד, או אז יחולו הוראות החנ"ז, בשל העובדה שהדיבידנד "מוחזר" לבסיס המס.
לעומת זאת, אם נאמר שישראל אינה סופגת את סיווג ההכנסה במדינה הגומלת, אז ניתן יהיה לטעון שההכנסה מהווה ריבית על אף הסיווג ההולנדי, וכאמור, ריבית אינה "מוחזרת" לבסיס המס ולכן לא יחולו הוראות החנ"ז.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) גדי אלימי ועו"ד דני פינק, ממשרדנו.