ביום 24.10.2017 קבע ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 6445-01-16) כי ההכנסות שקיבל עודד קרבס (להלן: "המבוטח") במסגרת עבודתו כשכיר בחו"ל אצל מעסיק זר בחו"ל יש לראותן כהכנסה שאינה מעבודה לעניין תשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות (להלן: "דמי ביטוח").

רקע חוקי

• מניעת גביית כפל דמי ביטוח לאומי בין ישראל למדינות זרות מסויימות מוסדרת באמנה לביטחון סוציאלי. האמנה אינה פוטרת מתשלום דמי ביטוח בריאות.

• בתיקון 103 לחוק הביטוח הלאומי הוסף סעיף 371(ב) הקובע: "מבוטח שהוא עובד, עובד עצמאי או עובד ועובד עצמאי, שיש לו גם הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, אשר אינה הכנסה מעבודתו כעובד ואינה הכנסה מעבודתו כעובד עצמאי (בסעיף זה – הכנסה אחרת), ישלם דמי ביטוח בעד הכנסתו האחרת, בשיעור החל על הכנסה אחרת של מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי…".

• סעיף 76 לחוק הביטוח הלאומי מאפשר ביטוח לענף פגיעה בעבודה רק למעסיק ישראלי ששולח לחו"ל עובד תושב ישראל, כמפורט בסעיף ובתקנות.

• עצמאי שיוצא לעבוד בחו"ל מטעם עיסוקו בישראל, מבוטח בענף נפגעי עבודה לפי תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים), תש"ז-1957. רק עצמאים שעומדים בכללים שבתקנות מבוטחים לעניין פגיעה בעבודה שקרתה להם בחו"ל.

תמצית עובדתית

• המבוטח עוסק במתן ייעוץ חקלאי בארץ ובחו"ל, בין השאר לחברה הפועלת במקסיקו.

• מחודש יוני 2013, החל לדווח על הכנסתו מהחברה הנ"ל כשכיר וקיבל מהחברה בחו"ל תלושי שכר. טרם עבודתו כשכיר, קיבל התמורה כנגד חשבוניות מס שהוציא לחברה כדין בישראל.

• לטענתו כתוצאה מהחלת אמנה בינלאומית בין ישראל למכסיקו, החל מחודש 6.2013 דווחה הכנסתו כשכיר.

• בשומה שקיבל המל"ל ממס הכנסה לשנת 2013, מופיעה הכנסה של כ-40 אלפי ₪ כעצמאי והכנסה של כ- 460 אלפי ₪ כשכיר.

• משלא אותר מעסיק שדיווח ושילם בעבורו דמי ביטוח, סיווג המל"ל את הכנסתו כשכיר בחו"ל, כהכנסה שאינה מעבודה. בכך איבד המבוטח זכאותו לגמלת פגיעה בעבודה שאירעה לו לטענתו, בגין הכנסתו זו.

  • כמו כן ואף שנושא זה לא היה עיקר הדיון בפסק, מאחר ומכסיקו אינה כלולה בארצות שאיתן חתומה ישראל על אמנה לביטחון סוציאלי, חוייב המבוטח גם בדמי ביטוח לאומי, נוסף על דמי ביטוח הבריאות, בגין ההכנסה מחו"ל.

דיון והחלטה

• אמנם קיימת אמנה בין ישראל למכסיקו לגבי מניעת מסי כפל ומניעת התחמקות ממס לגבי מיסים על הכנסה והון. ואולם, חוק הביטוח הלאומי אינו נמנה על החוקים שבהם עוסקת האמנה, לפיכך אמנה זו אינה רלוונטית לכל ענייני הביטוח הלאומי.

• ביה"ד מפנה לפס"ד מיזל (ראה מבזק 693), ונביא חלקים ממנו, אף שלא הופיעו בפסק דנן:

  סעיף 371 קובע כך:

  "371.(א)

  השר רשאי לקבוע, …הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח של המבוטחים המנויים להלן, …ואלה הם המבוטחים:

  (1) (א) …;

  …

  (ז) עובד שמעבידו אינו תושב ישראל;…"

  תקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות)

  מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל"א-1971, שעוסקת בחובת תשלום דמי ביטוח על סוגים מסוימים של עובדים קובעת כדלקמן:

  "על אף האמור בסעיף 342(ב) לחוק ישלם עובד בעצמו את דמי הביטוח אם הוא אחד מאלה:

  (1) …

  (4) עובד שמעבידו אינו תושב ישראל, אם מתקיים אחד מאלה:

  (א) מקום מגוריו של המעביד אינו בישראל ואין לו בישראל מען למסירת מסמכים משפטיים; "

  מכאן נקבע בפשטות בפס"ד מיזל האמור, כי אכן על מבוטח שהינו שכיר של מעסיק זר בחו"ל חלה חובה לשלם דמי ביטוח בעצמו.

• ביה"ד מאמץ משום מה את טענות המל"ל שטוען כי "עצם העובדה שהעובד בלבד משלם דמי ביטוח בגין ההכנסה, הופכת אותה להכנסה שלא מעבודה".

  כן מצוטט המל"ל כי "בהעדר דיווח על הכנסתו של התובע בתקופה הרלבנטית ע"י מעסיקו כ"עובד", וכפועל יוצא אי ניכוי דמי ביטוח, הוגדרה ההכנסה אשר הופקה בחו"ל מעבודתו בחברה המקסיקנית, כ"הכנסה אחרת"…"

• כמו כן ביה"ד קובע כי האמנה למניעת כפל מס שעליה נסמך התובע אינה רלבנטית לעניין ביטוח לאומי וגמלאות.

• ובשורה האחרונה, נפסק: "סוף דבר, סיווג הכנסת התובע בתקופה הרלבנטית כהכנסה לא מעבודה, נעשתה כדין ובהתאם להוראות החוק.

  התובע לא הצביע על מקור חוקי המקנה לו זכות כי הכנסתו מחו"ל, תיחשב כהכנסה מעבודה".

בשולי הדברים:

• משום מה לא ניסה המל"ל להיסמך על חוזר מספר 153/2004 שפורסם על ידו בחודש יולי 2004 שבו הוא קובע שההתייחסות להכנסה בחו"ל בעקבות הרפורמה במס הכנסה, לעובד שכיר שמועסק על ידי מעסיק זר, תהיה כהכנסה שאינה מעבודה.

• ביה"ד קובע שהכנסתו של שכיר אצל מעביד זר בחו"ל, אינה "הכנסת עבודה".

• יכולים היו המל"ל וביה"ד להיסמך על האמור בסעיף 76 לחוק כדלעייל, כדי לקבוע כי אין לתובע בנסיבות הנתונות, זכאות לגמלת פגיעה בעבודה, אולם העדיפו לקבוע כי הכנסתו בחו"ל אינה נחשבת כהכנסת עבודה.

• כאשר תושב ישראל יוצא לעבוד בחו"ל כדאי שיבחן את אופן העיסוק גם בהתאם לחבות בדמי הביטוח וגם לפי ענפי הביטוח שבהם הוא מבוטח.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.