מיסוי בינלאומי - תחילת עידן מיסוי תאגידים זרים הפועלים בישראל באמצעות ניכוי המס במקור?

בעקבות פרסום חוזר מס הכנסה 4/2016 בנושא פעילות תאגידים זרים בישראל אמצעות האינטרנט ("חוזר"), עולה הסוגיה, כיצד יטופלו בקשות לקביעת ניכוי המס במקור בעת העברת תשלום לתאגידים אלו המוגשות לרשות המסים או בעת הגשת בקשה לביצוע העברה לחו"ל בסניפי הבנקים המסחריים בישראל.
ניכר כי החוזר נועד להתמודד עם מיסוי חברות זרות (כדוגמת גוגל או פייסבוק), המעניקות שירותי פרסום ללקוחות בישראל, המופנה לתושבי ישראל (ראו לעניין זה מבזקנו מספר 639 מיום 13/4/2016) – רשות המסים "מעדכנת" את תפיסת העולם בכל הנוגע למקום הפקת הכנסה ממתן שירות (באמצעות האינטרנט), וקובעת מושג חדש של "נוכחות כלכלית משמעותית" – היא נוכחות המתקיימת במקום שקיימים לקוחות ישראליים או שישנם הקשרים ישראליים לשירות הניתן או למוצר הנמכר – גם ללא נוכחות פיזית כלשהי בישראל.
בהתאם להוראת ביצוע מס הכנסה 34/93 ("הוראת הביצוע") יכול תושב ישראל להעביר כספים לתושב חוץ עבור שירותים שניתנו ובוצעו במלואם בחו"ל (סעיף 3.9 לחוזר הניכויים, בכפוף לתקרה שנתית של עד 250,000 דולר ארה"ב למשלם) ועבור הוצאות פרסום בחו"ל (סעיף 3.16 לחוזר ניכויים).
כפי שפורסם באמצעי התקשורת, על אף הוראות הוראת הביצוע האמורה, ולאור פרסום החוזר, הבנקים המסחריים בישראל, אינם מאפשרים לתושבי ישראל להעביר תשלומים לתושבי חוץ עבור שירותי פרסום, אלא דורשים מן המשלם לפנות לרשות המסים ולקבל אישור לגבי ניכוי המס במקור. ללא המצאת האישור מרשות המסים ינכו הבנקים מס במקור בשיעור של 25% מסכום העברה. משתמע, כי הבנקים אינם מוכנים לשמש כטריבונל לעניין ההכרעה האם תושב החוץ מקבל התשלום הינו בעל נוכחיות דיגיטאלית בישראל, גם כאשר נטען כי הפרסום מופנה כלפי לקוחות תושבי חוץ ולא כלפי לקוחות תושבי ישראל.
משלם תושב ישראל, הנתקל בדרישה מהבנק להציג אישור לניכוי מס במקור מרשות המסים, יוכל לפנות לחברה תושבת החוץ ("חברה טכנולוגית") ולבדוק עמה האם מעמדה הוסדר עם רשות המסים בישראל לגבי קבלת תשלומים מתושבי ישראל. אם לא הוסדר מעמדה של החברה הטכנולוגית בישראל, ולא הוענק לה אישור כללי לגבי ניכוי המס במקור בעת קבלת תשלומים מתושבי ישראל, יש לבחון האם החברה הטכנולוגית, על פניו, נכנסת לגדרי החוזר. ככל שעל פניו, ניכר כי החברה הטכנולוגית נכנסת לגדרי החוזר, יש לפנות למשרד השומה שבו מתנהל תיקו של המשלם על מנת לקבל אישור לפטור או לקביעת שיעור ניכוי המס במקור שיש לנכות מהתשלום לחברה הטכנולוגית. במסגרת הפנייה לרשות יש לבחון האם אכן מתקיימים סממנים אשר קושרים קשר חזק לעסקאות ולקוחות בישראל, האם מתקיימים סממנים לקיומו של מוסד קבע בישראל ובמקרים המתאימים כאשר ניכר כי הקשר לישראל הוא חזק יש להיכנס למו"מ לגבי שיעור ניכוי המס במקור.
משרדנו בעל ניסיון רב, בייצוג נישומים בפני רשות המסים לגבי העברות המבוצעות לספקים ונותני שירותים בחו"ל, לרבות סוגיות הנוגעות לקביעת קיומו של מוסד קבע בישראל, קביעת הקלות בהתאם לאמנות מס וכו'.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס ולרו"ח (עו"ד) יניב גולדשטיין, ממשרדנו.