מיסוי ישראלי - חקיקה – חובת דיווח בדו"ח המס השנתי על קבלת חוו"ד או ייעוץ מס אחר בכתב

ביום 31.8.2015 פורסמה הצעת חוק הממשלה (מס' 951) הנקראת הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו – 2016), התשע"ה – 2015 הכוללת בין היתר, בסעיף 13(4) לפרק ה' (מיסים) להצעה את הוספת סעיף 131ג לפקודת מס הכנסה, בו מוצע לחייב אדם שקיבל ייעוץ מס בקשר לפעולה הכלולה בדוח המס השנתי שלו – לדווח עליה בטופס מיוחד שיקבע המנהל אשר יצורף לדו"ח השנתי, בשנה שלגביה הייעוץ רלוונטי.
בדברי ההסבר להצעת החוק מפורטות הנסיבות לחקיקה זו, שם מוסבר כי בשנים האחרונות גובר בארץ ובעולם, השימוש בתכנוני מס אגרסיביים לשם הפחתת חבות המס, באופן שאינו תואם את מטרת המחוקק, כאשר המטרה העיקרית או הבלעדית של תכנון המס הינה הפחתת מס בלתי נאותה או הימנעות מתשלום מס.
נישומים רבים נעזרים בחוות דעת מקצועיות מגורמים שונים, ובהם רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס וכיו"ב, ופועלים לפיהן.
בחלק מן המקרים, כך מוסבר בהצעת החוק, עצם ההסתמכות על חוות הדעת נותר בידיעתו הבלעדית של הנישום בעוד שפקיד השומה כלל לא מודע לקיומה, דבר המקשה עליו לבצע ביקורת יעילה על מנת לבחון שאכן תכנון המס עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק באותו הנושא, ולגבות מס אמת בהתאם להוראות הפקודה.
יש לזכור כי כבר בתיקון 147 לפקודה, בתחולתו משנת 2006, נוסף לפקודה סעיף 131(א)(5ד) המטיל חובת דיווח על פעולה שהוגדרה בתקנות כ"תכנון מס חייב בדיווח". מאז ועד היום נקבעה רשימה תכנונים כאמור, המונה שלושה עשר תכנוני מס החייבים בדיווח (בנושאי מס הכנסה, מע"מ ומסמ"ק).
(יצויין כי התקנות שקבעו את רשימת הפעלות הנחשבות כתכנון מס בר דיווח היו הוראת שעה כניסיון בלבד לשנים 2007 – 2009 אך נמצאו מספקות את רשות המיסים, שקבעתן כהוראות קבע החל משנת 2010 ואילך).
בדברי ההסבר להצעת החוק האמורה עולה טענה כי רשימה זו לוקה בחסר עקב העובדה שמדובר ברשימה סגורה (רחבה ככל שתהא) וחסרת דינמיות הדרושה לה במציאות חוקית ועסקית משתנה.
לפיכך, מוצע כאמור לקבוע בנוסף (ולא מוצע כלל לצמצם את חובת הדיווח בגין רשימת ה – 13, שלפחות בחלקה חופפת למוצע עתה) חובת דיווח על קבלת "ייעוץ מס חייב בדיווח".
ואלו הגדרות המונחים בהצעת החוק המוצעת:
"יעוץ מס חייב בדיווח" – "חוות – דעת או כל ייעוץ אחר בכתב, שנתנו לאדם, במישרין או בעקיפין, אשר מאפשרים או נועדו לאפשר לאדם יתרון מס".
"יתרון מס" – "הינו לרבות כל אחד מאלה:
א. הנחה או הקלה מן המס, דחית אירוע המס, הפחתה של סכום המס או של סכום מקדמה, או הימנעות ממס.
ב. הימנעות מחובה או התחייבות לנכות מס או הוצאות, או להתחשב בהפסד מס.
ג. דחייה של מועד תשלום המס".
בדברי ההסבר נקבע כי "על מנת שחובת הדיווח לא תפגע יתר על המידה ביכולתו של הנישום להיוועץ במומחים ולתכנן כראוי את מעשיו, מוצע לקבוע כי הדיווח על חוות הדעת לא יכלול את חוות הדעת עצמה או את הפרשנות שניתנה בה לדיני המס, אלא רק את הנתונים המפורטים להלן:
א. עצם קבלת הייעוץ.
ב. הפעולה או הנכס נושא יעוץ המס.
ג. סוג סוגיית המיסוי לפי סוג סוגיית המיסוי המושפעת מייעוץ המס…"
נעיר כי לצערנו מציע הצעת החוק בהחלט "משחית מילותיו לריק" אם לא גרוע מכך: "זורה חול" בעיני חברי הכנסת האמורים לדון ולאשר את הצעת החוק: שמא לא ברור לכולם כי הדבר הראשון שפקיד השומה יעשה – בראותו סימון בדו"ח השנתי של נישום, כי קיבל חוות דעת – הוא לבקש מהנישום את חוות הדעת עצמה? האם באמת התכוונו "כי יכולתו של הנישום להיוועץ במומחים ולתכנן כראוי את
מעשיו.." לא תפגע ?? תמהנו !! מוצע כי תחילתו של חוק זה יהא לגבי דוחות המס שיש להגיש לגבי שנת המס 2015 ואילך.
כמו – כן הוצע כי הוראה מקבילה בדבר חובה לדווח על קבלת יעוץ מס כאמור תקבע גם בחוקי המס האחרים כגון: מע"מ, מיסוי מקרקעין, מכס, מס קנייה ובלו על הדלק.

נקודות למחשבה

• כל יעוץ מס שניתן שלא בכתב, אינו רלוונטי לחקיקה המוצעת.
• כאמור "יתרון מס" הגורר חובת דיווח הוא הנחה או הקלה מן המס ועוד, כמתואר לעייל. נניח שבעל מניות בחברה מבקש חוות דעת מקצועית שתקבע אם הוא בעל מניות מהותי או לא. לדעתנו יש לומר כי חוות דעת כזו אינה יוצרת כל "הנחה או הפחתה מן המס" שכן אם הוא בעל מניות מהותי – המס שלו (נניח בגין דיבידנד שיקבל מהחברה) הוא 25%, ואם הוא אינו בעל מניות מהותי, המס הוא 25%. אין כאן כל "הפחתה מן המס" שכן אף אחד לא קבע שהמס הבסיסי אליו מתייחסים לבחינה האם חלה הפחתה או לא – הינו המס המרבי העשוי לחול במקרה בעל חבות המס הגבוהה ביותר האפשרית.
  באותו אופן ניתן לטעון כי חוות דעת הקובעת כי על ציוד מסויים יחול שעור פחת מסויים בהיותו ציוד אלקטרוני ולא שיעור פחת אחר בהיותו ציוד מכני אחר – אינה מעניקה הקלה או הפחתה במס, שכן בסך הכל חוות הדעת המקצועית קובעת מהו הסיווג הנכון של הציוד, ולאחר שנקבע מהו הסיווג קובעות התקנות מהו שיעור הפחת הנכון לו.
  ניתן למצוא דוגמאות רבות נוספות באותה רוח.
• כידוע, מן המקובלות הוא כי אין מטילים חקיקה רטרואקטיבית, ומיוחד בענייני מס. ואולם, על פניו ומהניסוח המוצע נראה כי חוות דעת שניתנה לפני שנים רבות ובעקבות ישום האמור בה, נוצר נניח הפסד לצורך מס, ממנו נותרה יתרה לקיזוז, או במקרה אחר: נניח חוות דעת אחרת המיושמת שנה בשנה בדו"ח ויוצרת הפחתה במס – הרי בדו"ח 2015 יתבקש מתן דיווח על חוות דעת אלו אף שנתקבלו לפני שנים.
  אמנם יגידו מסנגרי החקיקה, כי אין מדובר בהטלת מיסוי רטרואקטיבי אלא רק על מתן מידע, וכן כי כל שנת מס נידונה לגופה – ואולם, נראה לנו כי אי מתן מגבלת "יום בסיס" לחובת דיווח על חוות דעת שניתנו לפני שנים – חורג מגדר הסבירות, ומפר את האיזון הקיים ביחסי הכוחות בין הנישום לרשות המיסים.
• כדי לתת עוצמה לחובת הדיווח, מוצע להכליל הימנעות ממתן דיווח על יעוץ מס חייב, כאחת העבירות המנויות בסעיף 216 לפקודה, אשר העונש בגינן הוא שנת מאסר ו/או קנס.
  אמנם כדי "להרגיע" נציין כי גם עבירות כגון אי הגשת דו"ח שנתי במועד או אי הענות לזימון לדיון שומות שנקבע, ועוד עבירות "קלות" אחרות – דינן זהה, ובדר"כ הענישה המופיעה בסעיף הינה בגדר "הלכה ואין מורין כן", ואולם זהו החוק המוצע, וחוק זה חוק.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) יובל אבוחצירא ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.