סעיף 17 לחוק התיאומים קבע כי לנישום לפי פרק ג' (נלפ"ג), יותרו הוצאות מימון בגובה 20% בלבד בגין רכישות נכסים קבועים. החל מיום 1.1.2003 וכפועל יוצא מתיקון 132 לפקודה תוקן הסעיף האמור כך שיותרו 80% מהוצאות מימון לרכישת נכסים קבועים. (שר האוצר רשאי להתאים את שיעור החלק המוכר במידה והמרכיב הריאלי בכלל הוצאת המימון ישתנה, כגון בתקופת אינפלציה מואצת).

קביעה זו מחזקת את שיקולי רכישת נכסים (בעיקר מקרקעין) במישרין על ידי יחיד או על ידי חברה משפחתית או שקופה, ולא על ידי חברה.