תקנות 14 ו- 15 לתקנות בביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח) תשל"א-1971 קובעות כי תוטל חבות בדמי ביטוח לאומי על הכנסות שאינן מעסק או משכר (בהתאמה), אך ורק אם סכומן עלה על ההכנסות משכר עבודה או מעסק, כל זאת בכפוף לתקרת החבות בדמי הביטוח, אשר שבה על כנה החל מ- 1.7.2003.

כזכור, סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי קובע במפורש כי תוטל חבות בדמי ביטוח  "לאחר שנוכו ההוצאות  הקשורות במישרין בהשגת ההכנסה".

מאחר שהנתונים עליהם מתבסס המוסד לביטוח לאומי בשומות הם הנתונים אותם הוא "שואב" משומות מס ההכנסה של הנישום, תיתכן סתירה בין הסכום החייב במס הכנסה לסכום החייב בדמי ביטוח לאומי. סתירה כאמור עלולה להתרחש במקרים בהם לא ניתן לנכות הוצאות מהכנסה לעניין תשלום מס הכנסה – כדוגמת הכנסות מדמי שכירות החייבות בשיעור מס מוגבל, אולם כאמור על פי סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי, יש להתירן בניכוי לשם חישוב הסכום החייב בדמי ביטוח לאומי.

בעיה דומה תיווצר בדיווח על הכנסות פטורות משכ"ד למגורים. פתרון חלקי לבעיה ניתן למצוא לגבי הכנסות שהן פטורות ממס הכנסה, כגון הכנסות מדמי שכירות למגורים הפטורות לפי הוראת השעה. לגבי הכנסות אלו, ומאחר שהמוסד לביטוח לאומי שואב את נתוניו מן הדיווח למס הכנסה, בשדה "הכנסות פטורות" בדיווח השנתי (טופס 1301) יש לכלול את ההכנסה נטו (לאחר הוצאות), ולהפנות לחישוב ההכנסה הפטורה לעניין מס הכנסה, המתבססת על ההכנסה ברוטו, בנספח!

לגבי הכנסות החייבות במס בשיעורים מוגבלים, ובשל כך לא ניתן לנכות הוצאות בגינן, אנו ממליצים לפנות למוסד לביטוח לאומי במידת הצורך, ולתבוע ניכוי הוצאות מן ההכנסות הפסיביות.

נציין בשולי הדברים כי הכנסות מריבית ותשואות שונות בשוק ההון החייבות במס בהתאם לסעיף 125ג' לפקודה  זכו לפטור בשנת 2003 מדמי ביטוח לאומי בהוראת שעה, וכפי שפורסם פטור זה הוארך אף לשנת 2004.