|
|||
---|---|---|---|
מבזק מס מספר 569
5.11.2014
מיסוי ישראלי - הכנסות – זקיפת שווי רכב חלקי – אימוץ התכלית הכלכליתביום 21 באוקטובר 2014, פרסמה רשות המיסים חוזר מקצועי ביחס להקלות בזקיפת שווי שימוש ברכב, בנסיבות מסוימות. להלן עיקרי החוזר: ככלל, החוזר חוזר על עמדתה המסורתית של הרשות לפיה "שימוש פרטי ברכב או פוטנציאל שימוש" ולו חלקי ברכב, מחייב זקיפת שווי מלא. עם זאת, רשות המיסים אפשרה מספר הקלות ל"רכבי מאגר" של מעביד, הכוונה היא לרכבים שהשימוש בהם הוא לפעילויות שוטפות של המעביד ואינם מוקצים לעובד כלשהו, וכן לא הוצמד רכב אחר לאותו עובד. והכל בנסיבות מיוחדות של העמדת הרכב, הן באשר לחריגה משעות העבודה הרגילות והן לפעילות מחוץ למקום העבודה:
עד 10 ימים בחודש ולא יותר מ – 100 ימים בשנה, הרכב נותר בידי העובד רק למשך הלילה בלבד, נעשה באופן אקראי ולא שיטתי, לא נמצא בידי העובד בסופי שבוע, חגים, ימי חופשה או כל יום היעדרות אחר וכן קיים תיעוד מלא של המעביד וכו'. עמדת רשות המיסים הינה ראויה ונכונה שכן היא מקדמת את תפיסת התכלית הכלכלית על פני התפיסה הנוקשה של קביעת שווי חודשי מלא, ללא אבחנה ובכל מקרה. לדעתנו, יש לאמץ פרשנות זו גם ביחס למקרים אחרים שבהם ישנן נסיבות כלכליות הניתנות להוכחה ששווי הטבה אינו מלא וכי יש לזקוף שווי יחסי שיביא בחשבון עלות העובד הישירה שבה הוא נושא, ככל שקיימת. נציין כי, איננו מכוונים לגובה השווי שיש לזקוף ביחס לשימוש הפרטי או העסקי (כדוגמת: מד קילומטרים, כפי שנדון בפס"ד עירית מעלה אדומים), אלא ביחס לנסיבות כלכליות שבהן העובד אינו מקבל את מלוא ההטבה וכי הוא נושא בחלק מעלויות מתוך הנטו שלו. ובמה דברים אמורים:
במצבים מסוג זה לדעתנו ודאי שיש לאפשר לקבוע שווי חלקי בהתחשב בעלות שבה נושא העובד (קרי השתתפות העובד בהוצאה הכוללת), שכן מטרת התקנות הינה לקבוע את שווי ההטבה, ממנה נהנה העובד. במידה והעובד נושא בחלק מהעלויות בעצמו אין מקום לזקוף לו שווי מלא, כעובד אחר שכל עלות ההטבה שלו מוטלת על המעביד, אלא יש לדעתנו לחייבו בשווי יחסי בלבד בגובה הפער שבין השווי הרגיל לבין העלות שבה עמד העובד.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי כהן ולרו"ח ענת דואני, ממשרדנו.
בכבוד רב,
|