חברה ישראלית הפועלת בחו"ל במישרין, במקום באמצעות חברה מקומית, עשויה להתחייב במס חברות (או מסים שקולים) על הכנסותיה במדינה הזרה, והכל בכפוף להוראות הדין המקומי באותה מדינה ובהתאם להוראות אמנה למניעת כפל מס רלוונטית, שבד"כ מאפשרת את זכות המיסוי מקום שקיים מוסד קבע באותה מדינה זרה.

כמו כן, בנוסף למס החברות הזר, עשויה לקום חבות במס סניף, ככל שמס זה מוטל באותה מדינה. ככלל, מס הסניף מהווה חלופה למס על דיבידנד שהיה מוטל לו הייתה מבוצעת הפעילות במדינה הזרה באמצעות חברה מקומית.

ניתן להבחין בין שלוש אפשרויות בהן מוטל מס על רווחים לחלוקה, בין אם באופן שוטף ובין אם בעת החלוקה בפועל, כאשר לאופן הטלת המס תיתכן השפעה על אפשרות קיזוזו כנגד מס החברות בישראל, כמפורט להלן.

מקרה 1: ישנן מדינות המטילות מס סניף על חברות זרות הפועלות בתחומן (בד"כ המדובר במקרים שבהן לחברה זרה קיים מוסד קבע), כדוגמת ארה"ב או הפיליפינים. על פי הדין הפנימי בארה"ב למשל, מוטל מס סניף בשיעור של 30% אולם בהתאם לאמנת המס עם ישראל מוגבל שיעור זה לשיעור של 12.5% בלבד (בדומה לשיעור הניכוי במקור על דיבידנד בהתאם לאמנה). נציין שבארה"ב מס הסניף מוטל מדי שנה על רווחי הסניף (למעט סכומים ששימשו להשקעה חוזרת בעסק בתנאים מסוימים). עוד נציין שבמקרים רבים, אף בהעדר מוסד קבע בארה"ב (כדוגמת החזקה פאסיבית בנדל"ן), תבחר החברה הזרה להתחייב במס כאילו מדובר במוסד קבע (חלף מס גבוה בדרך של ניכוי במקור) ולפיכך תתחייב במס סניף. למעשה רואים במס הסניף כשכבה שניה של מס החברות האמריקאי המוטל על הפעילות בארה"ב.

לאור זאת, לעמדתנו, נהיר כי  מס הסניף המשולם בארה"ב יינתן כזיכוי כנגד מס החברות הישראלי.

מקרה 2: במדינות מסוימות נהוג להטיל על חברה זרה מס חברות בשיעור גבוה יותר ממס החברות המוטל על חברה מקומית. בקונגו למשל, מס החברות המוטל על חברה זרה הפועלת בתחומה עומד על 35% בניגוד לשיעור של 30% המוטל על חברה מקומית. ההפרש בשיעור מס החברות המוטל על חברה זרה לעומת חברה מקומית, מהווה למעשה חלופה למס סניף. יחד עם זאת, לדעתנו בכל הנוגע לזכות זיכוי מס החברות הזר, אין ספק כי מס זה מזוכה כולו כנגד מס החברות בישראל, לרבות העברת עודפי זיכוי לשנים הבאות בהתאם להוראות הפקודה.

מקרה 3: הכוונה בהקשר זה היא להטלת מס על דיבידנד מחלוקות רווחים, כאשר רווחים אלו אינם מסווגים כדיבידנד במדינה המקבלת. כך למשל, בספרד, חלוקת רווחים על ידי שותפות מקומית לחברה ישראלית תהיה כפופה לניכוי מס על דיבידנדים בעוד שבישראל כלל לא נרשמות הכנסות מדיבידנד. במובן זה, דומה הטלת המס בספרד למס סניף החל על רווחי החברה הישראלית באמצעות השותפות (ראו לעניין זה מבזקנו מס' 563). במקרה זה, תיתכן טענה, לפיה המס הספרדי על חלוקת הרווחים אינו בר זיכוי בישראל מכיוון שחלוקת הרווחים אינה מסווגת כחלוקת דיבידנד בישראל. לעמדתנו, יש לראות במס זה כחלק ממס החברות הספרדי, בדומה לעמדתנו ביחס למס סניף המוטל בארה"ב כאמור לעיל. על מנת ליהנות מזיכוי המס הזר בשנת הפקת ההכנסה וחיובה בישראל, על החברה הישראלית לעמוד במגבלת הזמן לתשלום המס הזר הקבועה בסעיף 207ב – לא יאוחר מעשרים וארבעה חודשים מתום השנה שבה התחייבה ההכנסה מהשותפות בישראל.

לאור האמור, יש חשיבות לבחון את מכלול המסים שיוטלו בחו"ל של חברה ישראלית הבוחרת לפעול בחו"ל, אם באמצעות סניף, חברה מקומית, או שותפות, לרבות בחינת קיומו של מוסד קבע ויכולת זיכוי המסים הזרים ששולמו.

למשרדנו ניסיון רב ביעוץ ללקוחות לגבי מיסוי מבנים בינלאומיים ואנו עובדים בשיתוף פעולה עם יועצים מקומיים, לצורך בחינת הסוגיות שהועלו לעיל.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) אייל סנדו ולרו"ח (עו"ד) יניב גולדשטיין, ממשרדנו.