ביום 1/1/2012 התקבלה בביה"ד האזורי לעבודה בחיפה (ב"ל 20171-07-09) תביעתו של יובל דרור (להלן: "המבוטח") לדמי אבטלה, לאחר שהמוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") דחה זכאותו לגמלה בהעדר תקופת אכשרה.
בית הדין האזורי הבהיר באופן חד משמעי שצורת תשלום התמורה בעד עבודה אינה קובעת את מהות היחסים בין הצדדים ואת מעמד המבוטח במוסד לביטוח לאומי.
רקע
סעיף 342 לחוק הביטוח הלאומי קובע שהמעסיק חייב בדמי הביטוח בעד עובדו.
סעיף 365 לחוק הביטוח הלאומי קובע שעובד שכיר זכאי לגמלאות, גם אם דמי הביטוח לא הוסדרו כחוק.
חובת המעסיק היא חובה מוחלטת ובלתי ניתנת להתניה על פי הלכות שנקבעו בבית הדין. לכן עובד שהוכיח שעבד אצל מעסיק פלוני, המל"ל משלם לו את הגמלאות בהתאם לחוק, גם אם אותו מעסיק לא דיווח על העובד ו/או לא שילם את דמי הביטוח. הסנקציות הכספיות במקרים אלה עלולות להיות כבדות מאוד למעסיק. המוסד לביטוח לאומי רשאי לתבוע מהמעסיק להחזיר את הגמלאות המהוונות ששולמו לעובד, נוסף על דמי הביטוח הכוללים את חלק המעביד ואת חלק העובד (מגולם), וכן הצמדה וקנסות. נזכיר כי חוק הביטוח הלאומי כולל גם סעיף עונשין.
כלומר, מעסיק שיודע שמתקיימים יחסי עובד ומעביד אינו רשאי לאפשר לעובד לבחור את מעמדו כלפי המוסד לביטוח לאומי וכפועל יוצא מכך לקבל חשבונית בתמורה לתשלום.
תמצית העובדות
- המבוטח עבד כמנכ"ל וכמנהל מכירות שכיר מיום 1/4/2006 עד 31/12/2007. לאחר שחלו שינויים בהחזקת המניות בחברה, המבוטח נדרש לחתום על הסכם העסקה חדש על פיו ימשיך בתפקידו הקודם תוך הערה, כי ניתן יהיה לסיים את החוזה במתן הודעה מוקדמת של 3 חודשים מראש וכי יהיה זכאי לחודשי הסתגלות.
- נקבע בהסכם "כי היחסים בין הצדדים הם יחסי עובד מעביד, על אף שמשכורתו של התובע משולמת, אם יבחר בחלופה זו, כעלות כוללת כנגד חשבונית כדין". המבוטח בחר באופציה זו, פתח תיק כעובד עצמאי והחברה סגרה את תיק הניכויים.
- העסקת המבוטח הסתיימה ביוזמת החברה ביום 4/5/2008. המבוטח הנפיק ביום 5/6/2008 לחברה חשבונית בגין 3 חודשי הודעה מוקדמת, 2 חודשי הסתגלות, פדיון חופשה והפרש בגין פרמיית ביטוח.
- תביעתו לדמי אבטלה של המבוטח נדחתה בשל העדר תקופת אכשרה, מאחר שהתקופות שבהן סווג כעובד עצמאי לא נכללו במניין תקופת האכשרה.
דיון והחלטה
- ביה"ד הגיע למסקנה כי לא היה הבדל באופי העסקתו של המבוטח בין שתי התקופות.
- החברה המשיכה לראות במבוטח עובד לכל דבר ועניין, כולל תשלום עבור הוצאות טלפון, רכב, ימי מחלה וחופשה והדבר בא לידי ביטוי מפורש בהסכם העבודה.
- ביה"ד שב ומדגיש כי "מעמדו של אדם כעובד אינו נקבע על פי הכינוי שכינו הצדדים את היחסים ביניהם, אלא הוא מעין סטטוס. המעמד נבחן על פי מבחן מעורב הכולל בחובו את מבחן ההשתלבות על הפן החיובי והשלילי שבו, ומבחני עזר נוספים. בין המבחנים יש לבחון כיצד ראו הצדדים את היחסים ביניהם וכיצד הוצגו היחסים כלפי צדדים שלישיים. צורת תשלום התמורה אינה קובעת, כשלעצמה, את מהות מערכת היחסים שבין הצדדים".
- במקרה דנן, המבוטח הנפיק חשבוניות לחברה ודיווח על עצמו כעצמאי אך יחסי עובד ומעביד התקיימו כבעבר.
אנו חוזרים ומזכירים למעסיקים לקבוע את מעמד העובדים בהתאם לדיני העבודה וכמתחייב בחוק ובתקנות הביטוח הלאומי, ולא להיעתר לבקשות שאינן תואמות את רוח החוק.
בכל מקרה שבו יכול ותקום פרשנות לפיה קיים שוני בין סיווג המבוטח לבין מערכת היחסים הקיימת בפועל, יש לנקוט במשנה זהירות ולהבטיח כי לא תחול על המעביד כל חבות כתוצאה מהשוני האמור – לדוגמה, קיום סעיף חוזי המשפה את המעביד בשל חשיפות שונות.
מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.
נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט), חיים חיטמן, ורו"ח (משפטן) ישי כהן.
