ביטוח לאומי - מעמד אשת בעל השליטה – כעובדת.
בחוק הביטוח הלאומי אין הגדרה לעובד. עובד ככלל, הוא מי שמתקיימים בינו לבין מעסיקו יחסי עובד ומעביד, וכך נדרש גם כאשר אישה מועסקת בחברה שבשליטת בעלה.
ביום 25/8/2011 התקבלה בביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 22362-11-10) תביעתה של ליטל חגי (להלן: "המבוטחת") לתשלום דמי לידה, כפי שיתואר:
תקציר עובדתי
המבוטחת עבדה בעבר אצל מעסיקים שונים. לאחר כאשר הביקוש למוצריה הלך וגבר, צמצמה את פעילותה בעבודות המשרד והקדישה את מירב הזמן להכנת הקינוחים והעוגות. המסעדה החזיקה באופן קבוע מלאי של מוצרים שהכינה המבוטחת.
מחודש פברואר 2009 החלה להיות שכירה בחברה, והוצאו לה תלושי שכר ע"ס 3,000 ₪ לחודש (בתוספת שווי רכב). כן החלה קורס להכנת דברי מאפה להתמקצעות.
הביקוש היה תלוי במספר ההזמנות ובהתאם לכך נעשתה העבודה בדרך כלל 4-3 ימים בשבוע, בבית. את המוצרים קנתה החברה. בהמשך רכשה החברה למבוטחת תנור ומקרר.
ביום 30/7/2009 המבוטחת ילדה ויצאה לחופשת לידה. טרם הלידה, דאגה להכין מלאי קינוחים שיספיק לחודשיים, ולאחר מכן לא הוגשו במסעדה קינוחים עד חזרתה לעבודה.
לאחר חופשת הלידה שבה המבוטחת לעיסוקיה. בשל הגדלת הביקוש למוצריה, בכוונת החברה לשכור שטח נוסף ולהפוך אותו לקונדיטוריה, כך שהיא לא תעבוד יותר מהבית.
תביעתה לדמי לידה נדחתה ע"י המל"ל בטענה כי לא נתקיימו כאן יחסי עובד ומעביד.
דיון והכרעה
ביה"ד חוזר ומדגיש כי קיום יחסי עובד ומעביד ייבחן בקפידה יתרה כאשר מדובר בהעסקת בני משפחה, לרבות קשר עם תאגיד בשליטת קרוב משפחה.
לשם כך יבחנו בין השאר קיום תשלום שכר ריאלי, קיום חובות מכוח דיני עבודה: תוספת יוקר, חופשה שנתית, דמי הבראה, סדירות העבודה ועוד.
סדירות העבודה– עבודת המבוטחת לא הייתה סדירה במובן של שעות עבודה קבועות, כיוון שהעבודה הייתה תלויה במלאי הקינוחים ובמספר ההזמנות. שפוטרה ממעסיק אחרון ב-9.2008, ובמקביל ללימודים במכללת צפת, החלה לסייע לבעלה בניהול שוטף של מסעדה שבבעלות חברה בשליטתו, בעבודות משרד.
בשעות הפנאי וכתחביב הכינה בביתם עוגות וקינוחים למסעדה, על מנת שיימכרו ללקוחות המסעדה.
בתקופה זו לא דווח עבורה כעובדת משום שהפעילות הייתה במסגרת "עזרה משפחתית" מקובלת. שכר – השכר היה ריאלי ביחס להיקף העבודה (3-4 ימים). השכר שולם בפועל, ואין מדובר בהתחשבנות עם הוצאת התלושים.
העסקת עובד אחר במקום המבוטחת – התפקיד שביצעה המבוטחת נבנה על ידה, היא הייתה אשת המקצוע ולא הייתה סיבה כלכלית להעסיק עובד אחר במקומה.
מקום ביצוע העבודה – לדעת ביה"ד, אין זה סביר שהחברה תשקיע בשלב ראשוני את מה שמשקיעה היום. השימוש בכלי העבודה הפרטיים אינו בעל משקל כדי לשלול את יחסי העבודה.
מחוייבות הדדית – בתחילת הדרך, כניסתה של המבוטחת לעסק הייתה בבחינת תחביב ועזרה משפחתית. משהניסוי הצליח והביקוש גבר, התגברה התלות של המסעדה במבוטחת "והיה טעם כלכלי ממשי בכך שהתובעת תהיה עובדת של החברה, וייווצרו יחסי עובד-מעביד של ממש, עם מחוייבות הדדית". זו דרך טבעית של התפתחות עסקית.
לאור הקביעות העובדתיות לעיל, נקבע כי נתקיימו יחסי עובד ומעביד ותביעת המבוטחת לדמי הלידה נתקבלה.
מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.
נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט),חיים חיטמן, ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.
