|
|||
---|---|---|---|
מבזק מס מספר 285
8.1.2009
מיסוי ישראלי - מיסוי תאגידים – יתרות חובה, והחזר הלוואה באמצעות דיבידנד פירוק – פס"ד ארנון הראל (עמ"ה 1283/03)ביום 30.12.2008 ניתן בביהמ"ש בת"א פס"ד ארנון הראל נ' פ"ש כפרסבא (עמ"ה 1283/03). פסק הדין דןבשתי סוגיות מרכזיות האחת פירוק חברה והקמת חברה חדשה תחתיה האם תבוא בגדר עסקה מלאכותית, וכן בסיווג משיכות שמשך המערער מחברה בבעלותו במשך שנות פעילותה, ועם פרוקה "נפרעו" בדרך של "דיבידנד פרוק", ונהנו משיעור מס נמוך של רווחים ראויים לחלוקה 10% מס. המערער ורעייתו החזיקו (99% / 1%) במניות חברה אשר עסקה בניהול פרויקטים עבור משטרת ישראל. לימים, לאחר ירידה משמעותית בהיקף הפעילות עם המשטרה, עד להפסקתה,בשנת 2000 החל המערער בפעילות חדשה בתחום של כרטיסים חכמים וביומטריה. על רקע גרושי בני הזוג, הוחלט ב-25.12.00 על פירוק החברה הישנה. בתחילת 2001 הוקמה חברה חדשה,בשליטה הבעל לבדו. לא למותר לציין כי בתחילת 2000 הוסכם עם פ"ש כי יתרת חובו של המערער ל- 31.12.1998, תפרע עד 2002. (להלן- ההסכם). פקיד השומה ראה בפירוק החברה והקמת החברה החדשה פעולה מלאכותית וביקש לחייב את משיכות המערער כשכר מכוח ההסכם. לחילופין טען כי מדובר בדיבידנד רגיל ולא רר"ל, שכן הכספים לא הוחזרו מעולם לחברה. ביהמ"ש דוחה את טענת פקיד השומה בעניין המלאכותיות , על אף הזהות הלכאורית בין החברות, ורואה בטעמים שהציג המערער לפירוקה והקמת החברה החדשה, טעמים כלכליים, אשר במשולב עם הנסיבות בהן בוצע הפירוק ובין השאר גירושי בני הזוג, מצביעים על כך שהחברה הישנה פורקה מטעמים מסחריים ואחרים שהמטרה של הקטנת נטל המס הינה רק רכיב אחד ולא דומיננטי בהם. מצד שני קבע כי דווקא המשיכות עצמן הן עסקה מלאכותית,כפי שיתואר בהמשך: נקודות חשובות , הראויות לציון בפס"ד זה:
מכוח טענת המלאכותיות יכול המשיב להתעלם גם מהרישום החשבונאי כאילו נותרו בחברה הישנה רווחים ראויים לחלוקה. בסיכומו של דבר קבע השופט כי יראו את יתרת החובה כדיבידנד (רגיל), בשנת 2000. לדעתנו, עניין פרוק החברה הישנה והקמת חברה חדשה, הינו עניין שולי לרציו הפסק. כבוד השופט, בצטטו באריכות פעמיים את עדותו של המערער לפיה קיבל שכר נמוך, ומשך הלוואות מן החברה, תוך כוונה לפורען בדרך של חלוקת דיבידנדים בעתיד, על פי יעוץ מיסויי, נקט לטעמנו גישה קיצונית במיוחד – על פיה יש מקום להפעיל במקרה כזה את סעיף 86. נוסיף ונציין כי משום מה ועל אף פשטות נושא פסק הדין מצא השופט לנכון להטיל על המערער, שערעורו נדחה, הוצאות משפט, בסכום מדהים של 50,000 ₪.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח, רונית בר או לרו"ח ומשפטן, ישי חיבה ממשרדנו.
בכבוד רב,
|