3 חברי ועדת ערר. דעת הרוב שהכריעה את הפסק – כל אחד במילותיו שלו ובדרכו מסכימים כי הפסיקה היוצאת תחת ידם אינה משקפת מס אמת, אך קצרה ידם מלהושיע: ביום 12.11.2024 ניתן פסק דינה של ועדת הערר בעניין מסר וליפשיץ (להלן – העוררות) (ו"ע 8962-06-22).
עובדות המקרה מורכבות ונתאר אך בקליפת אגוז את מסגרת הדברים:
העוררות ירשו קרקע. בשנת 1999 התקשרו בעסקת קומבינציה עם קבלן, וכל אחת מהן היתה אמורה לקבל דירת מגורים. הקבלן התמהמה בבניה ובשנת 2007 מכרו העוררות את זכויותיהן בדירות (שהיו אמורות להתקבל) למר נבון. לימים כשלה העסקה עם הקבלן, ועסקת הקומבינציה בוטלה. עסקת מכר הדירות לנבון נותרה קיימת.
בשנת 2020 נחתם הסכם עם קבלן אחר אשר רכש מהעוררות את יתרת זכויותיהן בקרקע, תוך תשלום תמורה של 1.3 מליון ₪. כחלק מההסכם נקבע בין השאר כי הקבלן החדש יבצע על חשבונו את בניית דירות נבון, וימסרן לנבון כהתחייבות העוררות לנבון. ועדת הערר קובעת כי אין מנוס מלקבוע ששווי מכירת יתרת הקרקע לקבלן החדש, הוא בהתאם לשווי שוק הקרקע הנמכרת, או בהתאם לעיקרון צירוף כל התמורות (שהרי שלא מדובר רק בתמורה במזומן של 1.3 מלש"ח אלא גם בשווי ההתחייבות להשלמת הבניה, שהוסר מהעוררות, והוטל על הקבלן החדש).
יחד עם זאת כל חברי הוועדה תמימי דעים כי קיים פער מהותי בין שווי ההתחייבות דהיום, שלקח על עצמו הקבלן החדש לבין עלויות הבניה שהוסכמו במכירת הדירות לנבון. פער זה מייצר כמובן הפסד שעמד לנגד עיניהם של חברי הוועדה. אך לצערנו קצרה ידם מלהושיע ובדעת רוב קבעו כי לא ניתן לקזז את הפסד זה מעסקת השבח של המכירה לקבלן החדש, וכי הדרך לקבלת הפסד זה, על אף שלדעתנו נובע מעסקת שבח, אשר תוצאותיה נתבררו בדיעבד, הוא מול פקיד השומה ולא אל מול מנהל מיסוי מקרקעין. (דעת המיעוט היתה שעל מנהל מסמ"ק עצמו להביא בחישובי השבח את ההפסד האמור). חברי הוועדה שלחו את העוררות, תוך איחולי הצלחה בדרכן, אל פקיד השומה.
מקרה זה הוא אחד מיני רבים בהם רשויות המס גובות מס, בעיקר בעסקאות רווח הון, במסגרת ה"מוסכמה" הידועה שרווח הון מחויב על בסיס מצטבר ומועד חתימת ההסכם הוא המועד הקובע. וזאת על אף שהתמורות נכון למועד זה, כלל אינן ברורות, ובוודאי שאינן סופיות, ויתכן כי יקומו לנישום הוצאות או הפסדים הכרוכים בעסקה שנוצרו לאחר מועד כימות ארוע המס אך קשורים קשר הדוק לעסקה.
אמנם, במקרים מסויימים בהם תמורות עתידיות שחלקן ודאיות יותר וחלקן ודאיות פחות אשר גם הם מקימים שאלות של עיתוי ארוע המס, ניתנה התייחסות מסויימת של רשות המיסים. ראו לדוגמא חוזר מס הכנסה מספר 19/2018 רשות המסים – בנושא: עסקה למכירת זכויות בתאגיד הכוללת תמורות שיועברו למוכר במועדים עתידיים.
אנו בדעה כי אין מנוס מתיקון חקיקה אשר יאפשר להיצמד ככל הניתן לרווח האמיתי אשר נוצר ולא לתחשיבים קרובים יותר או פחות לתוצאות האמת שיתבררו רק בעתיד, ולעיתים בעתיד הרחוק, ולאפשר תשלום המס על בסיס מזומן. זאת מבלי שיוסט מועד אירוע המס, על כל השלכות הנובעות ממועד זה, ובלבד שהכימות ומועד התשלום יהיו על בסיס מזומן בלבד, לרבות התחשבות בהוצאות או הפסדים עתידיים הכרוכים באותה עסקה.
