ביום 31 ביולי 2024 ניתן פסק דין ת"א 41090-11-22 בעניין פ' (להלן: "התובע"), אשר בקש לתבוע את בנק הפועלים על שסרב לקבל כספים שהועברו / שיועברו מחשבונות התובע מארה"ב או מכל חשבון אחר שמקור הכספים בו הוסדר בהליך גילוי מרצון אל מול רשות המסים.
תמצית המקרה
לתובע חשבון בנק פרטי בבנק הפועלים – ובמסגרת שאלון הכר את הלקוח השיב הלקוח כי פעילות החשבון הינה קבלת כספי פנסיה.
בשנת 2016 התנהלה חקירה כנגד התובע בחשד לביצוע עבירות קבלת שוחד, הלבנת הון, עבירות מס ועוד. בגין חשד זה הוצאו צווי תפיסה לחשבונותיו של התובע לרבות חשבון הבנק הנדון.
בשנת 2019 פנה התובע לבנק ובקש לבצע העברה בסך 1.4 מליון ₪ מחשבון הבנק לחשבונו בשוויץ, הבנק דרש אישור יתרות עדכני של חשבון הבנק בשוויץ, ולגרסת הבנק התובע סרב להמציא אישורי יתרות.
בשנת 2020 בצע התובע העברה של 100,000 דולר מחשבונו בשוויץ, לשם השלמת הפעולה – הבנק דרש טופס עושר פיננסי מאושר על ידי רו"ח, ותדפיס תנועות חשבון הבנק בשוויץ, משלא הומצאו המסמכים, הבנק השיב את הכספים שהועברו לחשבון התובע בשוויץ.
בשנת 2021 פנה התובע ובקש להעביר סך של 1 מליון ₪ מחשבונו בשוויץ, בצירוף אישור מרו"ח על כך שהוא מדווח לרשויות המס.
הבנק בקש מסמכים אשר יאפשרו לעקוב אחר נתיב הכספים, אך התובע לא המציאם. לאחר מכן יצאה מהבנק הודעה כי סורבה הפעולה, וידחו העברות כספים עתידיות גם בסכומים נמוכים.
בשנת 2022 פנה התובע לבנק וטען כי הסדיר הכספים הנדונים מול רשות המסים בשנת 2015 בהליך גילוי מרצון, במסגרתו הצהיר על חשבונות הבנק בחו"ל.
הבנק השיב לתובע כי עילת הסירוב היא אי המצאת מסמכים, והליך הגילוי מרצון אינו מהווה אסמכתא למקורם הלגיטימי של הכספים לעניין איסור הלבנת הון, וכי האישור מרשות המסים מקנה חסינות מפני העמדה לדין פלילי בגין העלמת הכנסה, אך לא מביצוע עבירות אחרות הקשורות לאותה הכנסה.
בסוף שנת 2022 ניסה התובע להעביר לחשבון הבנק בישראל סך של 50,000 דולר מחשבון חברה זרה הרשומה ב V.I. הבנק בקש להמציא מסמכים, והתובע הסביר כי מדובר בחברה שהוקמה בשנת 2011 על מנת ליתן מענה למס הירושה הגבוה בארה"ב, ובעלי המניות בחברה הם התובע ובנו.
הבנק בקש מסמכים לבחון את מקור כספי החברה הזרה, ולהמציא אישור רו"ח לפיו כספי החברה דווחו לרשויות המס בישראל. כמו כן, נדרש להבהרה מדוע נפתחה חברה זרה כחלק מתכנון מס ירושה.
התובע שלח מענה לבנק לפיו הוא מדווח על הכנסותיו שהופקו הן בישראל והן בחו"ל.
כמו כן, התגלה בבי"מ כי אין לתובע עוד חשבון בנק בשוויץ, החשבון הינו על שם הבן, וכי חשבון הבנק בארה"ב הוא על שם חברה זרה שבבעלות האב והבן, אך אין חשבון פרטי על שם התובע, וכי החשבון בארה"ב על שם החברה לא כלול במסגרת ההסכם עם רשות המסים.
כמו כן, עלה כי רק חלק מהכספים נשוא הגילוי מרצון נמצאים בחשבון הבנק של החברה בארה"ב.
נפסק
צבר העובדות – החל מהצהרת הלקוח כי החשבון מיועד לכספי פנסיה, לאחר מכן הרשעת התובע בעבירות שיוחסו לו, הליך גילוי מרצון, העברת כספים משמעותיים מחו"ל, סגירת חשבון בנק והעברתו על שם אחרים, ביצוע העברה מחשבון בנק של חברה זרה מאיי הבתולה – כל אלה יחדיו מהווים דגלים אדומים שמחייבים את הבנק לבחון את מקור הכספים. התובע לא סיפק את המסמכים הנדרשים ולא סיפק הסברים מניחים את הדעת, ובשל כך סירוב הבנק לקבלת הכספים – סביר ואין עילה להתערב בסירובו.
כמו כן, הסעד שנדרש ע"י התובע של קבלת כספים מחשבונו בשוויץ – אינו קיים עוד, שכן חשבונו בשוויץ נסגר ואינו על שמו עוד, והעברה כספית מחשבון בנק בארה"ב על שם ישות משפטית נפרדת – אינה הסעד שנדרש.
התייחסותנו
אנו מניחים כי קריאת פסק הדין על ידי קורא סביר, ככל הנראה תגרום להרמת גבה בתמיהה, שכן ההנחה היא שבמידה ונעשה הליך גילוי מרצון מול רשות המסים אשר "הכשיר את הכספים" ושולם בגינם המס, הרי שקבלת הכספים על ידי הבנק בישראל היא המשכו הטבעי של התהליך ולא אמורה להיות כרוכה בקשיים נוספים.
כפי שעולה פעם אחר פעם, גם במקרים רבים שטופלו על ידי משרדנו הליך הגילוי מרצון הינו רק חלק מהדרך על מנת לאפשר העברת הכספים לחשבונות בארץ ולא בהכרח יחייב את הבנקים לקבלם. לפיכך, בבואנו לנהל הליך גילוי מרצון אל מול רשות המסים מומלץ לתעד ולבחון את מקורות הכסף, לרמה שתוכל גם בעתיד ליתן מענה ראוי למערכת הבנקאית. שימור התיעוד ככל שניתן וניהול הליך גילוי מרצון באופן שלא רק יסדיר את חבות המס, שהיא כשלעצמה חשובה, אלא יהווה גם בסיס מידע עתידי שיאפשר למייצג לעמוד אל מול הבנק בהסברים סבירים.
למשרדנו נסיון רב בהליך גילוי מרצון, לרבות הסדרת קריפטו, ואנו ממליצים לפנות ולהתייעץ ולשקול בכובד ראש מהלכים מסוג זה מול רשות המסים ואף הנחת דעתם של המוסדות הפיננסיים השונים בדבר שלמות הגילוי והעברת הכספים לישראל.
כפי שפרסמנו במבזקנו מספר 1009 ממשלת בריטניה מתכננת לבצע שינויים מרחיקי לכת במשטר המס עבור תושבים בעלי מעמד Resident Non Domicile (RND), החל מחודש אפריל 2025. השינויים כוללים את ביטול הטבות המס במסגרת שיטת המיסוי הנוכחית המבוססת על מקום מושבו של היחיד (Domicile) והחלפתה בשיטה חדשה המבוססת על תושבות. כפי שניתן לראות מטה, הטבות המס החדשות המתוכננות בבריטניה מזכירות במהותן את הטבות המס בישראל להן זכאים עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים.
המצב הקיים – הטבות המס מרחיקות הלכת להן זכאי RND
נזכיר בקצרה את הטבות המס מרחיקות הלכת שמעניקה כיום מערכת המס הבריטית ליחידים שעברו להתגורר בבריטניה, הפכו לתושבים לצורכי מס שם וביקשו מעמד של Resident Non Domicile (RND). מעמד זה מאפשר לאותם יחידים להיחשב לתושבי בריטניה, ובכל זאת לשלם מס בבריטניה רק על הכנסות שהופקו בתוך המדינה, בעוד שהכנסות ורווחים שהופקו מחוץ לבריטניה (FIG) פטורים ממס כל עוד לא הועברו לבריטניה (remittance basis). נזכיר כי בהתאם לתיקון האחרון של משטר זה בשנת 2017, יחיד זכאי למעמד RND במשך 15 שנים רצופות (שכן התנאי הבסיסי לזכאות הוא שהיחיד לא היה תושב מס בבריטניה במשך 15 מתוך 20 שנות המס האחרונות). בנוסף, RND נהנים מהגנה מפני מס ירושה בריטי על נכסים הממוקמים מחוץ לבריטניה, כל עוד הם במעמד זה.
השינויים הצפויים – ביטול תחולת RND וקביעת הטבות מס חדשות מצומצמות
במרץ 2024, הכריז שר האוצר הבריטי דאז, על ביטול הדרגתי של משטר ה"non-dom" והחלפתו בשיטה חדשה המבוססת על תושבות מס. שינוי זה מתוכנן להיכנס לתוקף החל מתחילת חודש אפריל 2025.
תחת שיטת המיסוי החדשה ((The FIG Regime, אנשים שיעברו לבריטניה החל מאפריל 2025, יוכלו לבחור שלא להתחייב במס על הכנסות ורווחים שיופקו מחוץ לבריטניה במהלך ארבע השנים הראשונות לתושבותם, אף אם רווחים אלו יימשכו לבריטניה. לאחר תקופה זו, אם ימשיכו להתגורר בבריטניה, הם יחויבו במס על כל הכנסותיהם ורווחיהם הכלל עולמיים. הזכאות למשטר המס החדש תהא רק למי שלא היה תושב בריטניה לפחות 10 שנים טרם הגעתו.
בנוסף לאמור, נאמנויות זרות אשר לא היו חייבות במס בבריטניה כיוון שהיוצר שלהן חסה תחת משטר ה- RND, תתחייבנה במס על הכנסותיהן ורווחיהן הכלל עולמיים בהתאם למעמדו של היוצר – פטור ממס על הכנסות ורווחים זרים במסגרת משטר המס החדש או חייבות על כלל הכנסותיהן בחלוף 4 שנות הפטור.
שינוי מרכזי נוסף צפוי בתחולת מס הירושה הבריטי. תחת המשטר החדש, מסתמן כי כל נכסיו של אדם, כולל נכסים זרים, יהיו כפופים למס ירושה בריטי, אף אם הינו חוסה תחת משטר המס המוטב החדש, אך טרם נקבעו כללים בעניין.
הוראות מעבר ל- RND קיימים
עבור יחידים שכבר מחזיקים במעמד RND וטרם חלפו 4 שנים באפריל 2025, יחול משטר המס החדש עד לתום 4 שנים ממועד תחילת מעמדם כ- RND.
בנוגע ליחידים המחזיקים במעמד RND וחלפו למעלה מ- 4 שנים, אלו ישלמו מס על 50% מהכנסתם הזרה שהיתה זכאית לפטור טרם השינוי, לשנת המס המתחילה באפריל 2025. החל משנת המס שלאחריה, יתחייבו במס מלוא על הכנסתם הכלל עולמית.
במכירת נכסים מחוץ לבריטניה, יהיו בעלי מעמד RND לשעבר, זכאים למעין מנגנון סטפ-אפ על נכסיהם אשר נכנסים לרשת המס הבריטית באפריל 2025, בהתאם להערכת שווי לאפריל 2019, אם הנכס הוחזק על ידם באופן אישי במועד זה.
בנוסף לאמור, על מנת לאפשר הכנסת כספים לבריטניה שנצברו על ידי בעלי מעמד RND טרם שינוי משטר המס, יוכלו אלו לבחור לשלם מס בשיעור מופחת של 12% על כספים זרים שנצברו לפני ה- 6 באפריל 2025, עד לתחילת חודש אפריל 2027.
השינויים הצפויים במערכת המס הבריטית הינם כבדי משקל וסביר כי תהיה להם השלכה הן על תושבי בריטניה בעלי מעמד RND כיום והן, על אלו ששקלו או תכננו מעבר לבריטניה. בפרט, עשויה להיות להם השלכה על תושבי ישראל אשר שינו את תושבותם לבריטניה לפני כמעט 4 שנים ועליהם להחליט לאן פניהם מועדות והאם ואילו היערכויות עליהם לבצע לקראת תום תקופת הטבות המס לה הם זכאים כיום, כאשר ייתכן שלא עבר די זמן מאז ניתקו תושבותם מישראל.
באמרת אגב נציין כי לביטול פטור המס הגורף על הכנסות ורווחים מחוץ לבריטניה כל עוד לא נמשכו לבריטניה עצמה, תהיינה השלכות לעניין תחולת אמנת המס בין ישראל לבין בריטניה על יחידים מוטבים שכאלו (ראו מבזקנו מספר 994).