|
|||
---|---|---|---|
מבזק מס מספר 1006
22.2.2024
מיסוי ישראלי - התרת הוצאות פחת בעסק בתקופת מלחמהעם פרוץ מלחמת חרבות ברזל מפעלים ועסקים רבים צמצמו ואף השביתו את פעילותם שלא מרצון. כידוע בדין הישראלי נישום משלם מס על הכנסתו החייבת (הכנסה לאחר הניכויים (הוצאות), הקיזוזים (הפסדים) והפטורים).אחת מההוצאות המוכרות לצרכי מס בהתאם לסעיף 17(8) ו- 21(א) לפקודה הינה הוצאת הפחת – בגובה עלות הנכס כפול שיעור הפחת (אחוז) שהמחוקק קבע בתקנות מס הכנסה (פחת), 1941.התנאי להתרת הוצ' הפחת כמו לכל הוצאה בכלל, כי מדובר בהוצאה אשר הוצאה לשם יצור ההכנסה בהתאם לסעיף 17 רישא לפקודה.לאחרונה אנו נתקלים שוב ושוב בשאלות מצד רואי החשבון, האם ניתן להתיר בניכוי הוצאת פחת מקום בו המפעל / העסק הושבת לתקופה מוגבלת אגב המלחמה?ראשית, לטובת התשובה לשאלה זו נזכיר את הקביעה בהלכת צמר פלדה הוותיקה (ע"א 158/57), "אין פשר הדבר שהנכס צריך להימצא בשימוש פעיל במשך כל התקופה.אין לקבוע מסמרות לגבי היקף השימוש, מידתו ושיעורו… מותר לנכות פחת על מכונות שאין משתמשים בהן זמנית, כל עוד הן נמצאות BONA FIDE במערכת היצור.אך ברור גם שבהעדר שימוש כלשהוא אין להתיר ניכוי…"ובמילים פשוטות ובפרקטיקה המקובלת, מקום בו המכונה מושבתת שלא מתוך שיקולים כלכלים של עסקי הנישום אלא מנסיבות חיצוניות שנכפו עליו, ניתן להמשיך ולהתיר את הוצאת הפחת.ולעניין התרת הוצאות פחת מואץ:
סעיף 2(א)(7) "ציוד בבעלותה של חברה תעשייתית, המשמש במפעל תעשייתי-
סעיף (2)(ב)(2) " פחת בשיטת היתרה הפוחתת יחושב מדי שנת מס, בשיעור מיתרת המחיר המקורי של הציוד כפי שנקבע לתחילת אותה שנת מס או למועד רכישת הציוד – לפי המאוחר, כמפורט להלן:
חוזר מ"ה מס' 4/2015 בעניין פרשנות הוראות הפחת המוגבר בתקנות 1986 קובע כי,
מציטוטים אלו מתוך החוזר נראה כי במפעלים תעשייתים העובדים במספר משמרות ניתן להכיר בשיעורי הפחת המואץ וזאת ללא תלות בקיום בלאי יוצא מהרגיל.לדעתנו, בהתאם להלכת צמר פלדה והמסקנה העולה מהחוזר האמור לעיל, לצורך תקנות 1986 מקום בו מפעל תעשייתי אשר לפני המלחמה ייצר בשלוש משמרות ביממה, ואגב המלחמה ירד באופן זמני לייצר במשמרת אחת או שתיים ביממה, ניתן לדרוש את שיעור הפחת כפי שהיו לפני המלחמה בהתאם לסעיפי 2(א)(7)/ 2(ב)(2).לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) בועז כהן, ממשרדנו.
בכבוד רב,
|