רפורמת המס של טראמפ בשנת 2017 (המכונה Trump tax cuts) הפתיעה בחקיקה בעלת השפעה מיסוייות מרחיקת לכת, בפרט את כל מי שכפוף לרשת המיסוי אמריקאי, אף אם אינו תושב ארה"ב (קרי, כל US Person – תושבי ארה"ב, אזרחי ארה"ב ובעלי אשרה מסוג "Green Card").
במסגרת חקיקה זו למעשה חויבו אזרחי ארה"ב תושבי ישראל ותושבי ארה"ב המחזיקים בחברות זרות ובכלל זה חברות תושבות ישראל במיסוי רעיוני הנקרא גם "Repatriation tax" (סעיף 965 ב-IRC; להלן: "החוק").

חיוב עודפי 2017 של חברה ישראלית במס בארה"ב!!!
החוק חל על בעלי מניות אמריקאים המחזיקים בחברות זרות מחוץ לארה"ב העונות על קריטריונים מסוימים (בפרט, חברות מחוץ לארה"ב המוחזקות על ידי US Persons בשיעור שעולה על 50%; להלן: "חברה זרה") וקובע כי יראו בכל העודפים לתום 2017 כמחולקים וישולם עליהם מס בארה"ב כאילו חולקו כדיבידנד. המס הרעיוני יחול על הרווחים הצבורים (שנוצרו לאחר שנת 1986) בחברות הזרות נכון ליום ה-2 בנובמבר או ה-31 בדצמבר 2017, הגבוה מבניהם. החלוקה בכפיה כפופה למס בשיעור מוטב: המס על "עודפים נזילים" (Cash position) יעמוד על 15.5% ולגבי יחידים- 17.9%; באשר לשאר העודפים (נכסים לא נזילים), המס יעמוד על 8% ולגבי יחידים- 9%; זאת, במקום מס בשיעור של עד 20%.

"קיצוץ" הזיכוי ממס זר
ככלל, בעת חלוקת רווחים מחברה ישראלית ליחיד אמריקאי (אף אם הוא תושב ישראל), לא יחול מס נוסף בארה"ב, בשל שיעור המס הישראלי העולה על שיעור המס האמריקאי (30%-33% לתושב ישראל ו- 25% לתושב ארה"ב עפ"י הוראות האמנה, לעומת 20% בארה"ב). מנגנון החלוקה הכפויה קובע כי זיכוי ממס ישראלי יינתן כנגד הדיבידנד הרעיוני כאמור, רק במועד חלוקתו של הדיבידנד בפועל!!! בנוסף, מאחר וכאמור לעיל שיעור המס על הדיבידנד הרעיוני הינו חלקי הרי שבהתאם לחוק בעת חלוקת הדיבידנד יינתן זיכוי מהמס הישראלי באופן יחסי בלבד.
נציין של-"US Person" החייב במס הרעיוני ניתנה אפשרות לפרוס את התשלומים בגין המס הרעיוני לשמונה שנים המחולקות לתקופות שבמסגרתן ישתנו שיעורי המס, פריסה יש לבקש ולהתחיל לשלם עד ה-15 ביוני 2018, ולכן יש להיערך בהקדם.

הטבה כפוית טובה
כידוע, בהתאם להוראת השעה בישראל עד ליום ה- 30 בספטמבר 2017, בטרם נחקקה ואושרה הרפורמה בארה"ב, ניתנה הזכות לחלק דיבידנדים בשיעור מס מוטב בשיעור 25%. חברות רבות בישראל חלקו עודפים בשנה זו. לגבי "US Person" שחילק דיבידנד מוטב בישראל, בתקופה טרום הרפורמה בארה"ב, לכאורה, ניתן היה לדרוש זיכוי בארה"ב מהמס ששולם בישראל ולפיכך לא להשלים מס בארה"ב.

אלא שבהתאם לחוק, לגבי "העודפים הנזילים" הכפופים לחלוקה הכפויה, ככל שישנם, יבחן גם הממוצע של העודפים לשנים 2015-2017 והגבוה מבין הממוצע מול הרווחים הנצברים לסוף שנת 2017 יבחר לצורך חישוב המס הרעיוני.

במקרה של אזרחי ארה"ב המחזיקים בחברות ישראליות, המחוקק האמריקאי בא לברך, ויצא מקלל: הקדמת תשלום מס, הגדלת שיעור המס הכולל ובמקרים רבים- "קיצוץ" הטבת המס הגלומה בדיבידנד המוטב בישראל.

משרדנו עובד בצמוד עם מומחי מס אמריקאים, שקד ושוקד על מציאת פתרונות לקהל לקוחותינו. אין ספק שלדוחות הכספיים של החברה הישראלית בבעלות האזרח האמריקאי השפעה רבה על חבות המס הרעיונית כמפורט לעיל, לפיכך יש ליתן את הדעת על אופן הצגת הפרשות וחלוקות שונות בדוחותיהן של חברות מעין אלו, על מנת שלא לשלם מס על עודפים אשר אינם תואמים את המציאות החשבונאית-כלכלית של החברה.

במבזקינו הקרובים נדון בהיבטים נוספים ברפורמת המס בארה"ב.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) גדי אלימי, עו"ד דני פינק ולשאר חברי המחלקה למיסוי בינלאומי, ממשרדנו