לפני כשבוע השתתף משרדנו בכנס של רשתPremier שנערך בלאס וגאס, עם עמיתינו, רואי החשבון ועורכי הדין ממדינות שונות בעולם החברים ברשת זו.
בין יתר הנושאים שנדונו בכנס נדונו גם התפתחויות ומגמות בדיני מס זרים, מסי ירושה ומתנה בבריטניה, חובת דיווח על חברות זרות וחשבונות זרים בארה"ב ועוד.
כמו כן, עסק הכנס בסוגיית המע"מ באירופה, אשר עוברת לאחרונה שינויים, לרבות שינויים בכללים לגבי מקום צריכת השירות או מכירת הנכס עפ"י מבחנים חדשים שייכנסו לתוקף באירופה בשנים 2010-2015 (בהדרגה).
כל זאת, על רקע שיעורי המע"מ הגבוהים בחלק מהמדינות באירופה (הונגריה: 25%; פולין 22%; אירלנד 21.5% וכו'), ומגמת העלייה בשיעורי המע"מ בחלק מהמדינות (כך לדוגמא, שיעור המע"מ בבריטניה צפוי לעלות מ- 15% ל- 18.5%; בשוויץ מ- 7.6% ל- 8%; בליטא מ- 18% ל- 20%).
ככלל, לעניין מע"מ, רואים באירופה כאילו הייתה טריטוריה אחת;
השינויים הצפויים ישפיעו כמובן על החיוב במע"מ בהתאם לדירקטיבת המע"מ של האיחוד האירופי ועל תחולת מנגנון ה- reverse charge mechanism "RCM" (הדומה במהותו למנגנון חשבונית עצמית בהתאם לחוק מע"מ הישראלי), לפיו כאשר השירות ניתן על ידי ספק הרשום באיחוד האירופי לצורך מע"מ, ללקוח תושב מדינה אחרת באיחוד, שרשום לצורך מע"מ במדינת מושבו, נטל תשלום המע"מ עובר מידי נותן השרות לידי מקבל השרות.
במקרים רבים, תושבי ישראל מאגדים את פעילותם האירופאית באמצעות חברות תושבות האיחוד, הן בשל כורח עסקי (כדוגמת פעילות בתחום הנדל"ן במזרח אירופה המאלצת הקמת חברות מקומיות) והן משיקולים נוספים ובכללם שיקולי מס.
על תושבי ישראל כאמור לקחת בחשבון גם את סוגיית המע"מ שעלולה במקרים מסוימים להפוך את עצם ההתאגדות באירופה לבלתי כדאית.
הענקת שירותים ללקוחות שאינם רשומים לצורך מע"מ באיחוד האירופי, כדוגמת חברות ביטוח, מלכ"רים או לקוחות שהם בבחינת הצרכן הסופי – תתחייב במע"מ ע"י החברה האירופית שבבעלות תושב ישראל.
זאת, מאחר ומנגנון ה- RCM לא חל במקרים אלו. במצב זה, במקרה ואלו הם עיקר לקוחותיו של נותן השירותים, הרי שמתן השירות באמצעות עוסק מורשה ישראלי תהא במע"מ בשיעור אפס, ככל שתעמוד בהוראות סע' 30(א)(5) על תקנותיו. מצב אשר כמובן יביא לתמורה נטו גבוהה יותר מבחינת היבטי המע"מ מאשר התאגדות באמצעות חברה אירופאית.
נזכיר, כי להבדיל מקיומן של אמנות בינלאומיות למניעת כפל מס הכנסה וביטוח לאומי, לא קיימות אמנות למניעת כפל מס ערך מוסף.
כך, למשל, במידה והושת מע"מ על תושב ישראל שקיבל שירות מעוסק תושב מדינה זרה, אין כל אפשרות קיזוז בישראל או מחוצה לה.
לדעתנו, ניתן יהיה לדרוש סכומים אלו כהוצאה לצורכי מס הכנסה, בדומה לרכיב המע"מ הלא מוכר בגין רכב פרטי או טלפון סלולארי עפ"י חוק מע"מ הישראלי.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח ועו"ד גדי אלימי או לעו"ד אתי גורלי- הלמן ממשרדנו.
