מבזק מס מספר 976 - 

ביטוח לאומי  20.7.2023

בת זוג שכירה בעסק בעלה. זכאית לדמי אבטלה ולידה, משהתקיימו יחסי עובד ומעסיק (הלכת לומברוזו) - 20.7.2023

ביה"ד הארצי לעבודה (עב"ל 13710-06-22) קיבל ביום 6/7/2023 את ערעורה של ליאת לומברוזו  (להלן: המבוטחת) וקבע כי התקיימו יחסי עבודה בינה לבין בן זוגה בחודשים שבמחלוקת, לנוכח העובדה כי בוצעה עבודה סדירה, בתפקיד מהותי, כנגד שכר במשרדו של בן הזוג, ולפיכך זכאית לדמי אבטלה ולדמי לידה.

רקע עובדתי

  • בתחילת 2017 הקים בן זוגה של המבוטחת משרד במקצוע חופשי (להלן: המשרד), שפעל מבית הוריה של המבוטחת, בראשל"צ. בתחילת הפעילות עבד בן הזוג לבדו, כאשר המבוטחת מסייעת בנושאים נקודתיים, כגון בחירת שם למשרד, עיצוב לוגו, עיצוב כרטיסי ביקור ועוד.

  • לטענת המבוטחת: ב- 9/2018, היא החלה לעבוד כשכירה במשרד. היא, הגיעה מדי בוקר מביתה שברמת גן וניהלה את המשרד בדגש על שיווק העסק, הנהלת חשבונות ואדמיניסטרציה שוטפת. הונפקו לה תלושי שכר, בשכר ראוי, אשר הועבר מדי חודש מחשבון הבנק של העסק לחשבון הבנק הפרטי המשותף לבני הזוג.

  • מסתבר כי מ- 9/2019, במקביל לעבודתה במשרד, עבדה כסייעת בגן ילדים במשרה חלקית. לא נמסרו לביטוח הלאומי (להלן: הב"ל) הפרטים המלאים על עבודה זו.

  • ב- 15/3/2020 הוצאה המבוטחת לחל"ת נוכח מגפת הקורונה, משני מקומות עבודתה. לטענת בן הזוג, ההוצאה לחל"ת נדרשה בשל הפחתה משמעותית בפעילות המשרד. בחלוף מספר חודשים, התפטרה מעבודתה בגן ילדים.

  • המבוטחת הגישה תביעה לדמי אבטלה בגין שני מקומות העבודה. תביעתה אושרה ושולמו לה דמי אבטלה מלאים בגין שני המקומות.

  • בשלהי 2020 ילדה. תביעתה לדמי לידה התקבלה רק לגבי עבודתה בגן הילדים, בעוד שנדחתה לגבי עבודתה במשרד, ולא עוד, אלא שנשללו אחורנית דמי האבטלה שקבלה בגין עבודתה במשרד ונוצר לה חוב של כ- 50,000 ₪.

  • ביום 1.6.2021 חזרה המבוטחת לעבוד במשרד.

  • תביעתה לביה"ד האזורי נדחתה, לאחר שנקבע כי אכן סייעה במשרד, אך אין הדבר עולה בגדר יחסי עובד ומעסיק הנדרשים בחוק, אלא עזרה משפחתית. ביה"ד מצא מספר עדויות שהומצאו לו לתימוכין בטענת המבוטחת, כסותרות או לא סבירות.

  • טיעוני המבוטחת – לטענתה אין מניעה, כי בני משפחה מדרגה ראשונה ייחשבו כעובדים ובלבד שמדובר בעבודה סדירה: היא הייתה אמונה מהיום הראשון על ניהול המשרד בדגש על שיווק, הנהלת חשבונות ואדמיניסטרציה שוטפת. ראיה לכך היא קבוצת "וואטס אפ" בשם "המשרד" שהקים בן הזוג, שם קבלה הנחיות שוטפות ודווחה על סטטוס הטיפול בלקוחות. היא ביצעה עבודה מהותית ומשמעותית ובתמורה קבלה שכר ריאלי, הונפקו לה תלושי שכר ובוצעו העברות כספיות בצורה מסודרת מדי חודש תוך תשלום מיסים והפרשות פנסיוניות.

  • עוד טענה כי ביה"ד האזורי שגה כשקבע כי אי העסקת עובד מחליף מהווה אינדיקציה לחוסר הצורך בעבודתה, שכן תקופת העסקתה הסתיימה בתקופת הקורונה.

  • עבודתה בגן הילדים הייתה מינורית, במשרה חלקית, כך שלא התנגשה עם עבודתה במשרד.

  • טיעוני הב"ל – הב"ל תומך בפס"ד האזורי, ומדגיש כי ככל שמדובר בקרבה משפחתית בין עובד למעסיק, הפסיקה מורה כי יש לבחון בקפידה את טיב היחסים שנוצרו בשים לב בין היתר למסגרת שעות העבודה, השכר ששולם, טיב היחסים וחיוניות העבודה.

    • אמנם בת זוג אינה נכללת בכלל אותם בני משפחה שפורטו לעיל, כך שלכאורה לגביה נדרשת עמידה מוקפדת על קיום יחסי עובד ומעסיק, אך "כיוון שמדובר בבחינה מהותית מובן שנלקחות בחשבון כלל הנסיבות, לרבות מאפייני העסק בו מדובר וההנחה כי כאשר מדובר בבני זוג לא תהא הקפדה יתרה על כללים פורמאליים".

    • ההלכה הפסוקה קובעת כי כאשר מדובר ביחסי משפחה, ייבחנו היחסים בקפידת יתר כדי לוודא כי מדובר ביחסי עבודה אותנטיים ולא בפיקציה, וכדי לאבחן בין עזרה משפחתית לבין עבודה שכירה של "עובד".לטענת הב"ל המבוטחת לא עמדה בנטל להוכיח נחיצות עבודתה והיקף שעות עבודתה, לא הסבירה את החפיפה הקיימת בזמני העבודה בגן הילדים ובמשרד, עסקה בפרסום גם טרם עבודתה במשרד והמשיכה בפעילותה גם לאחר הפסקת עבודתה.

      רקע פסיקת ביה"ד הארצי 

      • אין חולק כי יחסי משפחה אינם שוללים יחסי עובד ומעסיק, המזכים בכל הזכויות המוענקות לעובד, בחוק.

      • אדרבא, בעניין עובד בעסק משפחתי קובע סעיף 1 לחוק "כי תיתכן גמישות מסוימת בבחינת יחסי עבודה במסגרת משפחתית, בהגדירו "עובד" במילים הבאות: "לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, 'בן משפחה' – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות" (ההדגשה במקור).

    פסק הדין

    לאחר שקרא ביה"ד את טענות שני צדדים החליט כי יש מקום להתערבותו (אף שאינה מחלוקת משפטית עם ביה"ד קמא, על פרשנות החוק), תוך שהוא קובע כי מהעובדות והראיות עולה דווקא כי המבוטחת אכן היתה שכירה במשרד, וכי נתקיימו בינה לבין בעלה יחסי עובד ומעסיק כנדרש בחוק:

    • לדעת ביה"ד הארצי הראיות שהובאו בפני ביה"ד מספיקות כדי לקבוע כי לא היה הסדר פיקטיבי וכי אכן בוצעה עבודה סדירה, בתפקיד מהותי כנגד שכר.

    • ביה"ד האזורי לא ביסס הכרעתו על קביעות מהימנות.

    • ביה"ד הארצי חילק את התקופה הכוללת לשלוש תקופות: עד 9/2018 – עזרה משפחתית מובהקת, מ-9/2018 – עבודה סדירה וקבועה בתפקיד נדרש ובעל משמעות, וממועד היציאה לחל"ת – שוב עזרה משפחתית.

    • משהצורך בשכירת עובד נוסף למשרד עלה לראשונה רק בתקופה השניה, לא נתן ביה"ד משקל לכך שאיש לא ביצע את התפקיד לפני המערערת.

    • מספטמבר 2018, "זמן רב" לפני שנכנסה להריון וזמן רב לפני פרוץ הקורונה, שהובילה ליציאתה לחל"ת, הופקו למבוטחת תלושי שכר כאמור, והדבר חודש לאחר חופשת הלידה. כל אלו תומכים "במסקנה של יחסי עבודה אותנטיים, שלא נועדו לצורך קבלת זכויות מכוח החוק, ואין הצדקה לטעמנו לתארם כעזרה ספורדית גרידא".

    • ביה"ד לא מצא כי המשך פעילותה של המבוטחת מביתה בתקופת הקורונה, שניתן לראותה בגדר עזרה משפחתית בלבד, כדי להעיד כי לפני כן לא היתה בגדר עובדת.

    • ביה"ד קובע כי: "לא מצאנו כי יש ליתן משקל משמעותי לכך שלא נשכר עובד חלופי לתקופת חופשת הלידה לצורך מילוי מטלותיה של המערערת, וסביר היה בנסיבות העניין – כאשר דובר בחופשת לידה בת כחצי שנה ובעסק משפחתי בתחילת דרכו הפועל מבית הוריה של המערערת – כי בן הזוג ייקח על עצמו (כפי שהעיד כי עשה) לבצע את מטלותיה של המערערת בתקופת חופשת הלידה. הדברים נכונים מכוח קל וחומר כאשר התקופה היא עדיין במסגרת מגפת הקורונה" (ההדגשה אינה במקור).

    בסיכומו של דבר נקבע כי נתקיימו בין המבוטחת לעסקו של בעלה, יחסי עובד-מעסיק, ומשכך המבוטחת זכאית לדמי אבטלה ודמי לידה, בגינם.

     

    לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרטף למר חיים חיטמן ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מייסד ומנהל, מומחה בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

הרשמה לקבלת מבזקים >
להורדת ספר מבזקי המס 2019-2020 >
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה