מבזק מס מספר 972 - 

מיסוי ישראלי  21.6.2023

חוק לעידוד השקעות הון – עוד על יצואן עקיף - 21.6.2023

חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן: "החוק"), הינו חלק מהיסודות של מדיניות כלכלית בישראל הרואה את החברות היצואניות הן בעלות פעילות הייצור המסורתית והן חברות טכנולוגיות (HIGH TECH,  LOW TECH, START UP), כמנועי הצמיחה של המשק הישראלי בהכנסות וביצירת מקומות תעסוקה, ועל כן מתווה הקלות משמעותיות במיסים, בין השאר על מנת שישראל תוכל להתחרות מול חברות בינלאומיות.

המסלולים העיקריים בחוק הינם – מפעל מועדף ו-מפעל טכנולוגי מועדף, (קיימים גם מסלולים של מפעל מועדף מיוחד ומפעל טכנולוגי מועדף מיוחד – מדובר על חברות עם מחזורי ענק).

תנאי סף לקבלת הטבות המס – הינם כי מדובר במפעל תעשייתי וכי מתקיים ייצוא בשיעורים שונים מתוך הכנסות החברה ביחס לאזור בארץ בו מתנהלת הפעילות.

הטבות המס הן בגין ההכנסה והן בגין הדיבידנד משמעותיות ומהוות נדבך כלכלי חשוב בידי חברות וכושר הישרדותן במשק הישראלי – שיעור המס על ההכנסה בחברה יורד מ 23% מס חברות ל – 16%/12%/7.5%, ושיעור המס בגין הדיבידנד יורד מ 30%/25% ל 20%.

המחוקק מודע לכך שעל מנת להגיע למוצר מוגמר המוכן ליצוא, במיוחד ככל שהמוצר בעל מורכבות, נדרשת שרשרת ייצור הכוללת חומרי גלם ותהליכי ייצור משמעותיים.  הרבה פעמים "פסי הייצור" מתפרסים על פני יותר מחברה אחת, והולכים אחורה לחברה אחרת שאינה היצואן הישיר.

ולכן המחוקק שהיה ער לסוגיה – היטיב ליתן הטבות גם ליצואנים עקיפים.

דרישות הסף מתוך תקנות לעידוד השקעות הון (תנאים שבהתקיימם יראו במפעל המוכר  רכיב למפעל אחר, מפעל זכאי להטבה), תשס"ז-2007:

  1. שילוב של רכיב במוצר סופי

נדרש מפעל תעשייתי המוכר רכיב למפעל תעשייתי אחר (העומד בכל הגדרות ותנאי חוק העידוד).

רכיב – הינו מוצר או תוכנה שניתנה לגביה זכות שימוש למפעל האחר, והמהווים מרכיב במוצר הסופי.

מוצר סופי-  הינו מוצר שמייצר מפעל אחר בישראל ומוכר אותו או תוכנה שפיתח ומעניק לגביה זכות שימוש.

קיימת פסיקה והחלטות מיסוי – לפיהם ניתן להבין מהו רכיב בתוך מוצר סופי, ומהו אינו רכיב המשתלב במוצר, (לעניין זה ראה מבזקי מס 818, 799, 563).  וניתן לומר כי ככל שמדובר בחלק המשתלב בתוך שלם אשר אינו עומד בפני עצמו STAND ALONE, וככל שמלוא האחריות והסיכונים והסיכויים בגין המוצר הסופי ומול לקוח הקצה הינם של היצואן הישיר, הרי שהיצואן העקיף יוכל להנות מהטבות חוק העידוד.

  1. שיעור ייצוא

יחד עם זאת, סף הייצוא אינו פשט של 25%, וקיימות דרישות מחמירות יותר כדלקמן;

  • אם מדובר באזור פיתוח א' – נדרש ל 25% ייצוא מסך מכירותיו.

  • אם מדובר באזור שאינו אז"פ א' – נדרש סף ייצוא של 50% ומחזור שאינו נמוך מ- 15 מיליון.

  • אם מדובר בחברת מחקר ופיתוח – נדרש סף ייצוא של 35% ומחזור של 20 מליון לפחות, ונדרשת עמידה בתנאי חברת מו"פ בהיקף הוצאות המו"פ ועובדי המו"פ.

  1. אישור מהחברה המייצאת

החברה היצואנית הישירה נדרשת לספק אישור לחברה היצואנית העקיפה (טופס 902) בגין נתוני היצוא כדלקמן:

מורכבות יישום וסיכום

במקרים רבים ישנן  סיטואציות בהם לחברה מספר מגזרי פעילות:

פעילות שאינה זכאית לחוק עידוד, פעילות ייצורית בה מתקיים יצוא ישיר, פעילות בה מתקיים יצוא עקיף, פעילות אשר מהווה רכיב בתוך מוצר ופעילות בה אין מדובר ברכיב במוצר סופי.

מניסיוננו, יזמים רבים בוחרים לפעול ולהתאגד דווקא בישראל בזכות החוק. לכן ומכיוון שהטבות המס משמעותיות, ומכיוון שהמחוקק מבקש להעניק הטבות אלו אך במשורה, ורק למי שעומד בקריטריונים המפורשים של החוק והתקנות מכוחו – אנו ממליצים לפנות ולהתייעץ באשר לעמידה בתנאים ואופן מימוש ההטבות.

למשרדנו ניסיון עשיר בכל הקשור לחוק העידוד על כל רבדיו, לרבות קבלת הטבות מס לבנייה להשכרה למגורים במסגרת חוק לעידוד השקעות הון, ונשמח לעמוד לרשות התעשיה הענפה בישראל – לשם סיוע מקצועי בקבלת ההחלטות וההטבות.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטנית) ענבל שני, משרדנו.  

שותף, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

מומחית בתחום המיסוי הבינלאומי

שותף, מייסד ומנהל, מומחה בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

הרשמה לקבלת מבזקים >
להורדת ספר מבזקי המס 2019-2020 >
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה