כידוע לכולנו, כאשר תושב חוץ מפיק הכנסה שעלולה להיות חייבת, בישראל – חלה חובת ניכוי מס במקור על משלם תושב ישראל, נדרש להגיש את טופס סמ/114 על מנת להפחית את שיעור ניכוי המס במקור מהשיעור המירבי הקבוע בחוק או לקבל פטור מניכוי במקור. בעת הגשת הטופס יש לציין את מהות התשלום, פרטי המשלם והמקבל, האם בוצע תשלום קודם בשנת המס וכן האם קיימים יחסים מיוחדים בין המשלם למקבל.

מה יעשה אותו תושב חוץ כאשר המנכה לא מעוניין לפנות לרשות המסים (מפאת הזמן וההתעסקות הכרוכים בכך) על מנת להקל עליו את נטל הניכוי כדין? מה קורה כאשר המנוכה לא מעוניין לחשוף פרטים "מיותרים" מול המנכה/ המשלם?

לא כולם מכירים את האפשרות המקבילה – טופס A/114. טופס זה מאפשר לתושב החוץ לפנות אל פקיד השומה באופן ישיר ולבקש פטור או הקלה בשיעור המס בעת ניכוי המס במקור.

טופס A/114 קצת יותר תובעני מטופס סמ/114, ודורש לציין מכוח איזו אמנה הטענה להפחתת שיעור ניכוי המס במקור מתקיימת, פירוט לגבי העסקה, מקור ההכנסה (דיבידנד, ריבית, תמלוגים או מקור אחר), פרטים לגבי המקבל, בין היתר יש לציין את מקום התושבות, מספר הזיהוי לצרכי מס במדינת התושבות, האם המקבל היה בעבר תושב ישראל, האם המקבל שהה בישראל בשלוש השנים האחרונות לתקופה העולה על חודש, האם המקבל מבצע את פעילותו מישראל, אם המקבל מאוגד כחברה – האם רוב בעלי מניותיה הינם תושבי מדינה אחרת ממדינת תושבות החברה, האם ההכנסה ניתנת לייחוס מחוץ למדינת התושבות של החברה, פרטים לגבי המשלם, קיומם של יחסים מיוחסים בין המשלם למקבל, צירוף אסמכתאות ואישור רשות המסים במדינת תושבות המקבל.

כפי שניתן לראות בטופס, הוא נועד לבחון היבטים שונים הרלבנטיים לזכאות המקבל לפטור או למס המופחת, בפרט לגבי – תושבות המס של המקבל ומקום השליטה והניהול על עסקיו, היותו של המקבל בעל הזכות שביושר להכנסה, האפשרות שהכנסה בעלת אופי עסקי הופקה דווקא בישראל, האפשרות להתקיימותם או אי התקיימותם של התנאים לקיומו של מוסד קבע בישראל, ועוד.

המקבל נדרש גם להחתים את רשות המסים הזרה על אישור באשר לתושבותו ולזכאותו להטבות האמנה.

כאשר מדובר בהכנסה של תושב החוץ בעלת אופי עסקי, וקיים מוסד קבע (או בסיס קבוע) בישראל, ככלל על המיזם הזר לפתוח תיק ברשות המסים. במידה ולא קיים מוסד קבע או כאשר יש לקבוע שיעור ניכוי מס מתשלומים למיזם זר בעל מוסד קבע בישראל (שיעור מס המשקלל את המס על הכנסתו החייבת של המיזם המיוחסת למוסד הקבע), נהוג להסתייע במשלם בדרך של הגשת טופס סמ/114.

במידה ומסיבה מסוימת דרך זו אינה ישימה (במקרה של פעילות עסקית, הסיבה לכך בדרך כלל היא ריבוי הדוחות, הנתונים הכספיים ופרטים אחרים שיש להציג לרשות המיסים אגב הפנייה), חלופת הגשת טופס A/114 על ידי המנכה היא הרלבנטית. זו גם דרך למזער את טענת מוסד קבע במסגרת הליך שומתי, היות והוא נותן אינדיקציה מסוימת לגבי קיומו/ העדרו של מוסד קבע.

משנקבע שתושב חוץ נדרש לשלם מסים בישראל, והתשלום לא מתבצע בדרך של ניכוי במקור על ידי המשלם, כיצד ישלם אותו אדם את המס המגיע לרשות המסים, כאשר אין לו פה בסיס, חשבון בנק וכו'? בדומה, כיצד ישולם המס בישראל עבור הכנסות נאמנות שהוסדרה / טרם הוסדרה שאין לה חשבון בנק בישראל?

כיצד כל אלה יוכלו להתנהל מול רשות המסים? בשל העובדה שלא ניתן לבצע העברות ישירות מחשבון בנק בחו"ל למשרד האוצר, קיים קושי ונדרשים פתרונות חלופיים.

מעשית, לעיתים תשלום השובר נעשה על ידי חשבון היוצר / נהנה – דבר אשר גורר בעיות נוספות.

למשרדנו היכולת לסייע בהסדרת תשלום המס ללא פתיחת חשבון בנק בישראל.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח נדב ליבנה, ממשרדנו.