מבזק מס מספר 896 - 

מיסוי בינלאומי  21.10.2021

שיעור מס חברות מינימלי גלובלי - 21.10.2021

ארגון ה־OECD  הודיע לאחרונה שהושגה הסכמה על רפורמת מס גלובלית לרבות קביעת שיעור מס חברות מינימלי גלובלי של 15%. 136 מדינות חתמו על ההסכם, לרבות מדינות ה- 20G המייצגות מעל 90% מהתוצר הגלובלי, לרבות ישראל ולרבות מדינות עם משטר מס חברות נוח, כמו אירלנד, הונגריה, אסטוניה וסינגפור. מתוך 140 מדינות שהשתתפו בשיחות על ההסכם, רק ארבע נותרו בסופו של דבר מחוצה לו: קניה, ניגריה, פקיסטאן וסרי-לנקה.

רפורמת המס הגלובלית מורכבת משני חלקים ואמורה לצאת לדרך בתחילת 2023.

"החלק הראשון", "PILLAR ONE" העוסק בין היתר בפתרון גלובלי למיסוי הכלכלה הדיגיטלית ו- "החלק השני",PILLAR TWO""  קובע שיעור מס חברות מינימלי גלובלי.

PILLAR ONE

החלק הראשון נועד להסדרת מיסוי כלכלה דיגיטלית של תאגידים בינלאומיים. הוא יחול על חברות שמחזור המכירות העולמי שלהן גבוה מ־ 20 מיליארד אירו (הרף עשוי להיות מופחת ל-10  מיליארד), ושיעור הרווח שלהן לפני מס גבוה מ־ 10%. ההכנסות יועברו לתחומי השיפוט של שוק הקצה שבו משתמשים או צורכים מוצרים או שירותים. אותן חברות תהיינה מחויבות לשלם מס באזורים שבהם מבוצעות הפעולות העסקיות שלהן (מדינות השוק), ולא רק במדינות האם שלהן. המס ש"יחולק מחדש" ייקבע באמצעות כלל  NEXUSחדש למטרות מיוחדות שיאפשר הקצאת סכום A למדינות שוק כאשר התאגיד יפיק הכנסות של לפחות מיליון אירו מאותה מדינה. עבור מדינות עם תוצר נמוך מ- 40 מיליארד אירו, סכום ההכנסות יהיה לפחות 250,000 אירו. כמו כן, הקצאת הרווחים לתחומי שיפוט השוק הסופי תתבצע על בסיס 20%-30% מהרווחים המוגדרים כרווחים העולים על 10% מהרווחים של התאגיד, תוך שימוש במפתח הקצאה מבוסס הכנסות. לאור זאת, נראה כי יוזנחו החקיקות המקומיות בכל הקשור למיסוי דיגיטלי.

PILLAR TWO

החלק השני ברפורמת המיסוי הגלובלית הוא קביעה של מס חברות מינימלי גלובלי בשיעור 15%. רק חברות אם, עם מחזור מאוחד של יותר מ־ 750 מיליון אירו בשנה יהיו מחויבות לעמוד במס החברות הגלובלי. לפי ה־ ,OECD צעד זה יוביל לגביית מסים נוספת של כ־ 150 מיליארד אירו בשנה. הצפי הוא כי הצעד יוביל לתרומה כלכלית נוספת עקב יצירת ודאות ויציבות במערכת המס העולמית.

המס המינימלי יחול על חברות העומדות בראש קבוצה בינלאומית UPE- Ultimate Parent Entity והוא יוטל על ידי רשות המס שמקום מושבן בשטחה. אכיפת שיעור מס גלובלי מינימלי תעשה בין היתר באמצעות הכללים הבאים:

  1. עקרון ה- -(IIR) Income Inclusion Rule ישות בקבוצה רב לאומית המחזיקה בישות שהתחייבה במקום מושבה במס בשיעור הנמוך מ- 15% תישא ביתרת חבות המס של הישות השנייה- בדומה לכללי חברה נשלטת זרה,CFC . אך אם החברה שעומדת בראש הקבוצה נמצאת במדינה שלא אימצה את כללי ה- IIR, זכות המיסוי תעבור לישות המוחזקת על ידה עד להגעה לישות במדינה שמיישמת את העיקרון.

מדינות רשאיות להחיל את ה- IIR על מטות החברות המבוססים בארצן גם אם הם אינן עומדות בסף המחזור.

  1. חוקי Subject To Tax Rule (STTR)- יחולו על סף תשלומים של מעל 250 אלף אירו ממדינה אחת לאחרת. המטרה, לאפשר מיסוי במדינת המקור בגין ריבית, תמלוגים ותשלומים נוספים המשולמים לצדדים קשורים. זכות המיסוי של מדינת המקור תהיה מוגבלת להפרש שבין שיעור ניכוי המס במקור המינימלי שיקבע (בין 7.5% ל- 9%) לבין שיעור המס החל במדינת התושבות של מקבל התשלום. שיעור ניכוי מס במקור כידוע מוטל על הסכום ברוטו ולכן שיעור מס זה של בין 7.5% ל- 9% מקביל לשיעור המס המינימלי הגלובלי- 15%- שחל על הרווח. הוראות אלו תהיינה חייבות להיכלל באמנות למניעת כפל מס שבהן נקבעו שיעורי מס הנמוכים משיעור המס המינימלי, באמצעות מנגנון ל"תיקון אוטומטי" של אמנות המס, בדומה למנגנון ה- MLI (ראו מבזקנו מס' 887).

  2. עקרון ה- Undertaxed Payment Rule (UTPR)- עקרון משני חלופי המהווה גיבוי ל- IIR, המיושם במקרה בו מדינת התושבות של החברה האם לא מיישמת את עקרון ה- IIR או ששיעור המס החל במדינת התושבות של חברת האם נמוך משיעור המס המינימלי. במקרה זה, אותו רכיב של המס יגבה על ידי מדינת התושבות של המשלמת שבקבוצה, באמצעות אי התרת ההוצאה בניכוי ולפיכך, תשלום מס גבוה יותר באותה מדינה.

 

מה תהיה השפעת הרפורמה על ישראל?

מטרת הרפורמה היא התמודדות עם שחיקת בסיס המס במדינות בהן מפיקי הכנסות הם תאגידים בינלאומיים.

החלק הראשון יכול לייצר הכנסות ממיסים למדינת ישראל הנובעות מכלכלה דיגיטלית. החלק השני עשוי להגביר את התחרות בין ישראל למדינות כמו אירלנד ולוקסמבורג ולהביא ליציאה הדרגתית של פעילויות ומטות ממשטרי מס שהיו נוחים, למיקומים אחרים כמו ישראל אם זאת תהיה מספיק אטרקטיבית במדיניות המס שלה ותביא לנדידה של חברות ענק לישראל, בפרט כאלו שמחפשות גם כך להקים בישראל מרכזי מו"פ.

הטלת המס הגלובלי המינימלי עלולה להביא לביטול דה פקטו של חלק מההטבות על פי החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט 1959, אשר בין היתר מתמרץ חברות טכנולוגיות להקים את מפעליהן בישראל.

דוגמא: קיימת קבוצה רב לאומית עם חברת אם צרפתית ושתי חברות בנות – בישראל ובאנגליה. החברה מאנגליה משלמת לחברה האחות הישראלית תמלוגים. החברה הישראלית הינה בעלת ה- IP וחל עליה חוק עידוד בהיותה מפעל טכנולוגי מועדף, כששיעור מס החברות הינו 6%. נתון מס מינימלי גלובלי של 15% ו- STTR של 8%. לאור זאת, נוצר פער של 2% לטובת ניכוי מס במקור באנגליה שלצורך גבייתו יהיה כאמור צורך בתיקון האמנה בין ישראל לאנגליה (כיום עומד על 0% בגין תמלוגים). הואיל וצרפת מחילה את הוראות ה- IIR, הפער בין ה- 15% (מס גלובלי מינימלי) ל- 6% (המס בישראל) יעמוד על 9% מס שאמורה חברת האם לשלם בצרפת. בהתחשב ש- 2% כבר שולמו בדרך של ניכוי במקור אשר הוטל במסגרת ה- STTR, ייווצר פער אפקטיבי נמוך יותר מ- 9% לטובת ממשלת צרפת. פער זה יקטן ככל שהטבות המס בישראל יצומצמו ושיעורי המס במסגרת חוק העידוד, אשר עומדים כיום על מינימום של 6%- יעלו.

 

לסיכום, בעקבות ארצות הברית שמצאה דרך לנטרל את השפעות המס על פעילותן של החברות הבינלאומיות כשחברת האם מאוגדת בשטחה באמצעות כללי ה- (GILTI) Global Intangible Low Tax Income, אירופה לא נשארת מאחור ובשיתוף פעולה עם ארה"ב מצטרפת למאבק במקלטי המס. מדינות רבות ובהן ישראל מתקשות להתמודד ולאכוף מיסוי על כלכלה דיגיטלית ורפורמה זאת עשויה ליצור אחידות וודאות לפחות בעניין זה ולחלק את עוגת המס הגלובלית בצורה טובה יותר.

 

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אייל כרמי ולשאר חברי המחלקה למיסוי בינלאומי ממשרדנו.

מומחה בתחום הביטוח הלאומי

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

הרשמה לקבלת מבזקים >
להורדת ספר מבזקי המס 2019-2020 >
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה