מבזק מס מספר 878 - 

ביטוח לאומי  20.5.2021

זכאות לקצבת אזרח ותיק על אף שהות מהותית בחו"ל - 20.5.2021

ביה"ד האזורי (ב"ל 74893-07-19) קיבל ביום 1 במאי 2021 את תביעתו של יצחק צ'פניק (להלן: המבוטח) וקבע כי בהגיעו לגיל פרישה היה תושב ישראל, על אף שהותו הממושכת בחו"ל, ולכן הוא זכאי לקצבת אזרח ותיק.

עיקרי החוק וההוראות

זכאות לאזרח ותיק מותנית בהגיע המבוטח לגיל המזכה בהיותו תושב ישראל, למעט חריגים.

על פי ההנחיות, במוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) קיים הליך אוטומטי של שלילת תושבות עם אפשרות לערעור של מי ששוהה בחו"ל מעל חמש שנים. פקיד הביטוח והגביה רשאי לבחון תושבות באופן יזום גם לפני חלוף חמש שנים, כולל במקרה של תביעה לקצבת אזרח ותיק.

תמצית עובדתית

  • המבוטח יליד ישראל , ועבד בישראל עד אוגוסט 2016 בעסק שהקים.

  • בשנות השבעים התחתן בישראל ונולדו לו ארבעה ילדים, שכולם תושבי ישראל.

  • בשנות התשעים התגרש, התחתן שנית עם עולה חדשה מספרד, ולזוג נולדו שני ילדים.

  • משפחתו (למעט אשתו השנייה וילדיהם המשותפים) וחבריו גרים בישראל, מתנהל לו תיק במס הכנסה, הגיש דוחות ושילם מיסים עד שנת 2019, בעל רישיון נהיגה בתוקף בישראל, חשבון בנק וכרטיס אשראי בישראל, ובעלותו דירה שהושכרה בשנים האחרונות בהן שהה בחו"ל. בית אחר שהיה בבעלותו, נמכר.

  • החל משנת 2018, החל לקבל תשלומי פנסיה מחברות ביטוח בישראל (בגין העסק שהיה לו), מהן נוכו מס במקור ודמי ביטוח לאומי.

  • למבוטח אין עבודה או הכנסות בספרד, אין לו אזרחות זרה והוא שוהה בספרד באישור שהייה זמני.

  • בתחילת 2018, הגיש תביעה לקצבת אזרח ותיק, שאושרה בסמוך. אולם, בסוף 2019 נתבקש על ידי המל"ל למלא שאלון תושבות, ומשלא השיב, הודיע לו המל"ל על שלילת זכאותו לקצבת אזרח ותיק עקב היותו במעמד של "אינו תושב" ביום הגיעו לגיל הזכאות. בנוסף, נשללה זכאותו לתוספת תלויים (אשתו ושני ילדים), המל"ל אף טען להצהרה כוזבת של המבוטח בהתייחסו לשהייה בחו"ל.

  • כתוצאה מכל האמור נוצר למבוטח חוב למל"ל של כ- 50 אלפי ₪.

  • העיקר המוחלט של הנמקות המל"ל לקביעה היו נתוני השהיה המועטים של המבוטח ושל אשתו השנייה וילדיו בישראל, בשנים 2016 ואילך. עוד טען המל"ל שמטרת מעברו לספרד היה בשל רצונה של אשתו השנייה לעבוד שם.

דיון והחלטה

  • כיוון שהמבוטח היה תושב ואזרח ישראל כל ימי חייו עד להחלטת המל"ל, הרי שנטל ההוכחה לכך שמעמדו של המבוטח השתנה הוא על המל"ל.

  • ביה"ד נשען על הלכות ביה"ד הארצי ובהן הלכת נדאא חלאילה שם נקבע כי: "שלילת תושבותו של אדם, קל וחומר של אזרח, כרוכה בפגיעה בזכויותיו כלפי המדינה. אינטרס ההגנה על הזכויות הכרוכות בתשובות הוא גבוה שכן שלילת התושבות מביאה לפגיעה בזכויותיו החוקתיות ולזכויות סוציאליות הראויות אף הן להגנה מיוחדת…."

  • אמנם על פי בדיקת ביקורת הגבולות מיום הגיעו לגיל הפרישה המבוטח שהה רוב הזמן בחו"ל (כ- 90% מהשנה). אלא שיש לבחון את מירב הזיקות ולא רק ימי שהיה.

  • אין להתעלם מהעובדה שרוב ימיו חי וגדל בישראל, עובדה המלמדת על הזיקה האמיצה והקשרים החברתיים והסביבתיים שלו לישראל. נוסף על כך, למבוטח ארבעה ילדים בישראל, והוא בעל נכסים פיזיים, דירה, כספים וחשבונות בנק בישראל.

  • באיזון בין מכלול הנסיבות הקושרות את המבוטח לישראל עד אוגוסט 2016, ביחד עם העובדה שלדעת ביה"ד חלק ניכר מאותן נסיבות המשיכו להתקיים עד פברואר 2019 והעובדה שהמבוטח לא שהה תקופה ארוכה של יותר משנה מבלי לשהות כ- 10% מהשנה בישראל, לא היה מקום למל"ל לבחון את מעמדו של המבוטח כבר בפברואר 2019.

על המל"ל היה להמתין עם בחינת התושבות לאחר פרק זמן ארוך יותר.

  • ביה"ד מוצא תימוכין לקביעה האחרונה בנוהל פנימי של המל"ל משנת 2012, לפיו רק ככל שלאחר מועד הזכאות לגמלה נמצא כי המבוטח שוהה בחו"ל יותר משנה, יבצע המל"ל בדיקת תושבות.

  • ולסיכום: "איננו סבורים… שהיה מקום לבחון את תושבות התובע במועד בו היא נבחנה. זאת, במיוחד כאשר התושבות נבחנה ונשללה רטרואקטיבית תוך יצירת חובות לתובע".

סוף דבר – התביעה התקבלה.

 

בשולי הדברים

  • נציין כי בטופס בל/480 של המוסד לביטוח לאומי – טופס "תביעה לגמלת אזרח ותיק" מתבקש התובע לציין תקופות היעדרות מן הארץ (החל מגיל 18 ואילך) – רק ככל שתקופות אלו ארוכות מחמש שנים !

  • כמו כן, ממש לא למותר לציין כי אך בדצמבר 2020 תיקן המל"ל את אתרו בדף הרלוונטי לתושבות בגיל השלישי, וכך מופיע שם כיום:

"מבחן תושבות לבני הגיל השלישי

בני הגיל השלישי ששוהים בחו"ל יותר מאשר בישראל, יוכלו במקרים מסוימים להמשיך להיות מוכרים כתושבי ישראל, גם לאחר 5 שנים. הביטוח הלאומי מכיר בכך שבני הגיל השלישי פנויים יותר לנסיעות תכופות לחו"ל, ולכן אנו מתחשבים בוותק התושבות שצבר בן הגיל השלישי לאורך השנים בישראל, ומגמישים את מבחן התושבות.

לדוגמה, אזרח ישראלי שחי בישראל שנים רבות, ובסמוך להגיעו לגיל הפרישה או לאחר הגיעו לגיל הפרישה הוא מרבה לצאת מהארץ כדי לבקר את ילדיו או כדי לטייל. על פי רוב הביטוח הלאומי ימשיך להכיר בו כתושב ישראל, והוא ימשיך להיות זכאי לשירותי בריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, גם אם בממוצע הוא שוהה בחוץ לארץ יותר מאשר בישראל, ובתנאי  שהוא לא העביר את מרכז חייו לחוץ לארץ".

  • כך או אחרת, אין ספק כי המל"ל בוחן ויבחן את תושבותו של מבוטח כשיגיש בקשה לקצבת אזרח ותיק, וסוגיות אלו מגיעות תדיר לערכאות (ראו למשל מבזק מס 544, בו ניתנה קביעה שיפוטית, לשלילת התושבות והזכאות לגמלה).

אי לכך אנו ממליצים לכל תושבי ישראל כי בהתקרב המועד הקובע לזכאות לגמלת אזרח ותיק, ישקלו היטב את תקופות שהייתם מחוץ לישראל.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.

שותף מייסד, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

מומחה בתחום הביטוח הלאומי

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

הרשמה לקבלת מבזקים >
להורדת ספר מבזקי המס 2019-2020 >
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה