מבזק מס מספר 869 - 

ביטוח לאומי  25.2.2021

על אף מגורים נפרדים והיעדר חשבונות משותפים – האישה הוכרה כידועה בציבור לעניין קצבת שאירים - 25.2.2021

ביה"ד האזורי (ב"ל 17961-11-18) קיבל ביום 15/2/2021 את תביעתה של פלונית (להלן: המבוטחת) וקבע כי הייתה ידועה בציבור של המנוח ויש לבחון את זכאותה לקצבת שאירים.

רקע חוקי

  • סעיף 1 בחוק הביטוח הלאומי קובע הגדרה למונח "אשתו" – לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו.

  • על אישה שטוענת לזכאות לקצבת שאירים בשל היותה ידועה בציבור של מבוטח, להראות שהייתה ידועה בציבור של המנוח בעת פטירתו וגרה עמו בעת פטירתו (לפי הגדרת "אלמנה" בסעיף 252 לחוק הביטוח הלאומי).

רקע עובדתי

  • המנוח והמבוטחת (שניהם גרושים) הכירו ב-1/2013. המבוטחת עברה לדירה חדשה ב- 8/2013. באותו המועד המנוח הביא בגדים לדירתה וקבע בפניה עובדה כי הוא עובר לגור עמה.

  • בני הזוג הציגו את עצמם כלפי חוץ כבני זוג במקום העבודה של המנוח. הם גם הופיעו יחד בשמחות משנת 2013 (על פניו מחזק את העובדה כי קיימו חיי משפחה), והשכנים ראו בהם בני זוג לכל דבר.

  • המנוח נפטר בתאונת דרכים והיה מבוטח בביטוח אזרח ותיק ביום פטירתו.

  • תביעת המבוטחת לגמלת שאירים נדחתה.

  • המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) לא הכיר בבני הזוג כידועים בציבור כיוון שלא הייתה להם דירה בבעלות משותפת, לא ניהלו חשבון בנק משותף, לא היה להם הסכם ממון, שילמו בהוראות קבע אישיות את החשבונות השונים לאחזקת כל אחת מהדירות והמנוח לא הותיר צוואה לפיה הוריש למבוטחת את רכושו.

מעמד ידועים בציבור במוסד לביטוח לאומי

בני זוג המבקשים להכירם כידועים בציבור נבחנים בדרך כלל עפ"י שאלון מפורט שבו נבחנים החובות והזכויות של בני הזוג.

בני הזוג נדרשים להראות כי קיימו חיי משפחה כזוג. כלומר, הייתה ביניהם מערכת יחסים המושתתת על חיבה, מסירות ונאמנות.

בנוסף, נדרשים מגורים משותפים בהתאם לנסיבות וניהול משק בית משותף, כלומר, הם משקיעים מאמץ משותף לצורך כינון משק בית משותף. יש לתת משקל לתקופת הקשר הזוגי ואם מדובר בזוגיות פרק א' או פרק ב'.

דיון והכרעה

בהתאם לנתונים שהוצגו בפני ביה"ד, עולה:

  • בשאלונים לסיווג בטחוני שמולאו לשב"כ במסגרת עבודתה של המבוטחת, הוצגו כבני זוג. חברותיה העידו על הקשר הרומנטי ביניהם ועל בילויים משותפים רבים.

  • לא הוכח כי המנוח קיים מערכת יחסים מקבילה.

  • אמנם המנוח יצא מספר פעמים לחו"ל, שם היו לו משפחה, דירה וחברים. עם זאת, ביה"ד קובע כי אין בכך כדי לשלול את העובדה שהיו ידועים בציבור.

  • במהלך אשפוז קצר של המנוח, שהתה המבוטחת לצידו בבית החולים.

  • עפ"י עדויות, התגוררו בני הזוג יחדיו רוב הזמן בדירת המבוטחת למרות שהיו להם 2 דירות: המנוח ביקש להותיר את דירתו לשימוש בנותיו או לחבריו המגיעים מצרפת.

  • אמנם בני הזוג שמרו על הפרדה רכושית, עם זאת, קובע ביה"ד שאין בכך כדי לשלול מסקנה כי ניהלו משק בית משותף. למשל, המבוטחת בישלה והמנוח עסק בעבודות גינון.

  • בני הזוג לא כרתו הסכם ממון, אך התייעצו עם עורכת דין בנושא, ולדברי עורכת הדין, ההתייעצות הייתה כי הם חיו ביחד: גם בנקודה זו קובע ביה"ד כי קיומו של הסכם זה אינו עולה כדי דרישה שבלעדיה לא ניתן להכיר בבני הזוג כידועים בציבור.

  • ביה"ד התרשם מהעובדה כי המבוטחת ידעה לפרט מקומות עבודתו של המנוח לאורך תקופת הקשר ביניהם, דבר שמצביע על קרבה.

מהאמור לעיל קובע ביה"ד כי המבוטחת היא אלמנת המנוח ולפיכך יש לבחון את יתר תנאי הזכאות שלה לקצבת שאירים.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) יובל אבוחצירא, ממשרדנו.

 

שותף, מנהל סניף חיפה והצפון, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

מומחה בתחום הביטוח הלאומי

שותף, מייסד ומנהל, מומחה בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי

הרשמה לקבלת מבזקים >
להורדת ספר מבזקי המס 2019-2020 >
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה