מבזק מס מספר 867 - 

ביטוח לאומי  11.2.2021

תאונה, לאחר תפילת מנחה סמוכה, ובדרך לארוחת צהריים, כתאונת עבודה - 11.2.2021

ביום 31/1/2021 קיבל ביה"ד האזורי את תביעתו של אבי לוי ( להלן: המבוטח) ( ב"ל 55418-03-20)  לדמי פגיעה, לאחר שהחליק ונחבל עת רכב על אופניים חשמליים לאחר שסיים להתפלל תפילת מנחה בבית הכנסת בו מתפלל בסמוך למקום עיסוקו, והיה בדרכו לארוחת צהרים כמו בכל יום (שבו הוא עובד במשך יום שלם).

עיקרי החוק לעניין עובד עצמאי

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (להלן: החוק) קובע לגבי עובד עצמאי כי תאונת עבודה היא "תאונה שאירעה… תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".

סעיף 80(1) לחוק קובע כי תאונה שאירעה בהליכה או בנסיעה, בדרך ממעונו של עובד לעבודה או מהמקום בו הוא לן אף אם אינו מעונו, וכן בחזור למעונו, או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו – יכולה להיחשב כתאונת עבודה.

סעיף 81(א) לחוק קובע כי: "אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטייה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטייה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח… בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי" – לא יראו את התאונה כ"תאונה בעבודה".

סעיף 81(ב) לחוק קובע כי לא יראו כסטייה מהותית – ליווי ילדו לגן או למעון או הליכה לצורך השתתפות בתפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל.

תמצית עובדתית

  • המבוטח עובד כספר עצמאי במשך 11 שנים, ומתגורר ביחידת דיור בבית הוריו.

  • בימים שבהם מפעיל את המספרה, יום מלא מהבוקר ועד הערב, הוא עושה באופן קבוע הפסקת צהריים הכוללת תפילת מנחה (סך הכל כעשרים דקות) בבית הכנסת המצוי בסמוך למספרה, וארוחת צהריים אצל אמו או חמותו שגרים בריחוק כמה מאות מטרים מהמספרה.

  • ביום המדובר, לאחר שסיים את תפילת המנחה בבית הכנסת, רכב על אופניו החשמליים לבית אמו לאכול ארוחת צהריים, ובדרכו אליה החליק ונחבל.

  • תביעתו לדמי פגיעה נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל).

טענות המל"ל 

  • חלה הפסקה של ממש בדרך המקובלת ממקום עבודתו למעונו שלא למטרה הכרוכה במילוי חובותיו כלפי מעסיקו.

  • הפסקה לצורך תפילת מנחה אינה מקרית ואף מאריכה משמעותית את משך נסיעתו לבית, ומדובר בהפסקה ממשית.

  • תפילת מנחה אינה תפילת שחרית, לגביה התיר המחוקק במפורש סטייה ועיכוב.

דיון והחלטה

בהלכת איילת מזרחי נקבע שבשלב ראשון יש לבחון האם הדרך מהמעון לעבודה, דרך מקום נוסף, היא מקטע אחד או שני מקטעי דרך.

רק ככל שיימצא כי מדובר במקטע אחד, ייבחן בשלב השני אם חלה בדרך "סטייה של ממש" או  "הפסקה של ממש", ואם חלה "סטייה של ממש" האם רופאה הסטייה.

בבחינת הסטייה יש לבחון "האם נעשתה לצורך פעילות בעלת מטרה עצמאית או שמא מדובר בסטייה לצורך פעולה אינצידנטלית ונלווית לדרך מהמעון לעבודה או להיפך, משכה ומרחקה".

  • הועד והתקבל כי משך תפילת המנחה ארכה עד עשרים דקות, ובתום התפילה המבוטח יצא מיד לדרכו. בית הכנסת נמצא במרחק כמה מטרים מהמספרה.

  • בית הדין השתכנע כי מטרת הפסקת הצהריים אותה עושה המבוטח מידי יום, היא לצורך אכילת צהריים ולא לצורך תפילת המנחה, שהרי בימי שני כשאינו עובד, וביום שישי שהוא יום קצר, אינו הולך לבית הכנסת כדי להתפלל.

  • בית הדין קובע כי אותה "עצירה" כדי להתפלל תפילת מנחה, אינה מהווה בנסיבות הספציפיות של תיק זה כדי הפסקה של ממש או קטיעת דרכו מעבודתו למקום ארוחתו.

  • "אין זה נכון לראות את הליכת התובע לבית הכנסת הצמוד למספרתו… כמקטע דרך אחד, ואת דרכו מבית הכנסת למקום בו הוא אוכל ארוחת צהריים כמקטע דרך שני..".

  • אורך התפילה אינו משנה אלא העובדה כי בית הכנסת היה סמוך מאוד למקום העבודה ובסיום התפילה לא התעכב שם, ומיד רכב לדרכו לארוחת הצהריים, בבית אמו.

סוף דבר, בית הדין קובע למקרה הספציפי הזה, כי: "ענין לנו במקטע דרך שיש להתייחס אליו כמקטע דרך אחד וכי לא חלה סטייה מהדרך בה הוא הולך, מזה 11 שנה, כל הפסקת צהריים".

התביעה נתקבלה, והפגיעה אושרה כפגיעה בעבודה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה.

 

שותף מייסד, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

מומחה בתחום הביטוח הלאומי

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

הרשמה לקבלת מבזקים >
להורדת ספר מבזקי המס 2019-2020 >
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה