הגדרת "מדד" בסעיף 88 לפקודה קובעת שלעניין נייר ערך בידי יחיד, הנקוב במטבע חוץ או שערכו צמוד למטבע חוץ, יראו את שער המטבע כמדד.

נשאלת השאלה – כיצד מחושב רווח הון במכירה על ידי יחיד של מניות בחברה פרטית זרה? האם במכירת מניות של חברה פרטית זרה יש לחשב את רווח ההון לפי הגדרת מדד כאמור לעיל, או בהתאם למדד המחירים לצרכן. ובמלים אחרות: האם כוונת הסעיף היא רק לניירות ערך זרים הנסחרים בבורסה (בישראל או מחוצה לה), או שמא גם מניות בחברות פרטיות זרות מהוות נייר ערך הנקוב במטבע חוץ או שערכו נקוב במטבע חוץ? דומה שתיקון 132 כיוון לני"ע סחירים, משום שקביעת שע"ח כמדד הייתה במסגרת חלק ה3 לפקודה שעסק בני"ע סחירים בלבד. אלא שנראה כי עם ביטולו של חלק ה3 במסגרת תיקון 147 לפקודה, יובאה הגדרת המדד הייחודית לחלק ה' לפקודה ואין עוד הגבלה בהוראות הדין לני"ע סחירים בלבד.

הגדרת "נייר ערך" בפקודה מפנה להגדרת המונח בחוק ניירות ערך ומוסיף להגדרה ("לרבות") גם "נייר ערך שהונפק מחוץ לישראל".

על פי הגדרות חוק ניירות ערך, "ניירות ערך" מוגדרים כ- "תעודות המונפקות בסדרות על-ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר ומקנות זכות חברות או השתתפות בהם או תביעה מהם…"; "חברה" מוגדרת כ- "לרבות חברה נכרית כמשמעותה בפקודת החברות". זכויות בחברה זרה, נכנסות לגדר "נייר ערך" ונשאלת השאלה האם זכויות אלו נקובות במט"ח, משום שהונה הרשום של החברה נקוב במטבע ההתאגדות שלה.

ניקח לדוגמא מניות בחברה גרמנית שהנפיקה מניות ליחיד תושב ישראל בתמורה ל- 1 מיליון אירו, ונמכרת בתמורה ל- 1.5 מיליון אירו.

בתקופת ההחזקה עלה שער האירו מ- 4.0 לכדי 5.0, ואילו מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי.

כאמור לעיל, נראה כי הכוונה היא לקבוע את המדד כשינוי בשער החליפין רק כשמדובר בני"ע סחירים. אולם לשון החוק סובלת פרשנות אחרת. בשל חוסר הבהירות הקיים נכון להיום, נפתחת בפני יחיד תושב ישראל המשקיע למשל בנדל"ן מחוץ לישראל באמצעות חברה פרטית תושבת חוץ, גמישות באשר לאופן ביצוע העסקה בעת מימוש הנדל"ן ואפשרות להקטין את נטל המס.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח ועו"ד גדי אלימי, ממשרדנו.