מבזק מס מספר 864 - 

מיסוי בינלאומי  21.1.2021

מחירי העברה: היכן הנכסים הבלתי מוחשיים של המותג קוקה קולה? - 21.1.2021

ביום 18/11/2020 אימץ בית המשפט לענייני מיסים בארה"בUNITED STATES TAX) COURT) את גישת רשויות המס וקבע כי חברת האם האמריקאית "קוקה קולה" חייבה בחסר את החברות הקשורות הזרות שלה בעלות רישיון הייצור במדינות כמו ברזיל, אירלנד ומצרים שכונו ע"י בית המשפט "נקודות אספקה". נקודות האספקה מייצרות סירופים חומרי טעם וריח, אבקה ומרכיבים אחרים לשימוש במשקאות ומוכרות למעשה את התרכיז לבקבוקים. שנות המס שבערעור 2007 – 2009 הן כידוע לפני הפחתת מס החברות בארה"ב שחל משנת 2017, כך שלחברות אמריקאיות היה לכאורה תמריץ "להעביר" רווחים לחברות עם משטר מס חברות נמוך ולהימנע עד כמה שניתן מתשלום מס חברות בשיעור של 35%.

קוקה קולה היא הבעלים הרשום של כמעט כל הסימנים המסחריים, לרבות פטנטים, עיצובים אסתטיים, חומרי אריזה, מרכיבי משקאות ותהליכי ייצור. כמו כן, היא בעלת כל הזכויות בנוסחאות הסודיות של החברה ולפרוטוקולי הייצור הקנייניים ובעלת כל הרכוש הבלתי מוחשי הנובע ממו"פ החברה הנוגע למוצרים, מרכיבים ואריזות חדשות.

קוקה קולה העניקה לנקודות האספקה זכות מוגבלת להשתמש ב- IP בקשר לייצור ולהפצת רכז.

המחלוקת – בחירה ויישום שיטת מחירי העברה

קוקה קולה דבקה בשיטת 10-50-50 כפי שהוסדרה בהסכם שומה בגין שנים 1987 – 1995 והמשיכה מאז עם הסדר זה. ההסדר אפשר לנקודות האספקה ​​לקבל 10% מהמכירות ברוטו, כאשר יתרת הרווח התחלקה באופן שווה בין נקודת האספקה ​​לקוקה קולה.

ניתן היה לראות בשיטה זו צורה גסה של שיטת פיצול הרווח השיורי כאשר בעלות הרישיון לייצר קיבלו תשואה שגרתית לייצור ולהפצה השווה לעשרה אחוזים מהמכירות, והרווחים השיוריים פוצלו באופן שווה בינן לבין קוקה קולה.

מס הכנסה טען, כי שיטת 10-50-50 אינה נכונה מכיוון שהיא פיצתה יתר על המידה את נקודות האספקה ​​בהתייחס לפונקציות, הסיכונים והנכסים שבבעלותן והשאירה לקוקה קולה תמורה נמוכה לשימוש בנוסחת המשקאות הקלים שלה. מס הכנסה נימק כי התשואה על הנכסים הבלתי מוחשיים לפי שיטת CPM -Comparable Profits Method  שיטה הבוחנת את הרווח הנקי ביחס לבסיס מתאים.

(השיטה ידועה גם בשם TNMM – (Transactional Net Margin Method.

בהתאם לשיטה זו, קביעת סכום תמלוגים שישלמו נקודות האספקה לקוקה קולה יהא כך שיתרת הרווח (לאחר תמלוגים) ביחס לשווי הנכסים של נקודת האספקה יהיה שווה לאותם תמלוגים ביחס לשווי הנכסים הבלתי מוחשיים של קוקה קולה. לדוגמא, אם שווי הנכסים (במיליוני דולרים) הם 4,000 בקוקה קולה ו – 500 בנקודת האספקה, תמלוגים בסך של 400 יביאו לתשואה של 10% בקוקה קולה (400/4000) (Licensor ROA- Return On Assets) ו- 10% בנקודת ההפצה בהנחה שהרווח לפני תמלוגים הוא 450 (=10%50/500=450-400) Licensee ROA)).

פסק הדין

בית המשפט בדק היכן נמצאים הנכסים הבלתי מוחשיים לרבות סימני מסחר  trademarks סמלי לוגו, פטנטים, נוסחאות סודיות והמותג הידוע ביותר בעולם המהווים את המפתח לחישוב חלוקת הרווחים. בית המשפט מצא כי נקודות האספקה ​​של קוקה קולה היו למעשה יצרניות בבעלות מלאה wholly"-owned contract manufacturers”, המבצעות פעילות ייצור משקאות וכי קוקה קולה, ולא נקודות האספקה ​​שלה, מחזיקה כמעט בכל הנכסים הבלתי מוחשיים הדרושים לייצור.

לאור ממצאים אלה, בית המשפט הגיע למסקנה כי שיטת ה- CPM מתאימה באופן אידיאלי לקביעת שיעור התמלוגים שישולמו לקוקה קולה בגין השימוש בקניין הרוחני, וכאמור אימץ אותה.

לסיכום, על חברות עם עסקאות בינלאומיות לנתח את הפעילות העסקית שלהן ולקבוע את המחיר הנגבה עבור הנכסים הבלתי מוחשיים בהתחשב בתפקידיהן, הסיכונים והבעלות הכלכלית שלהן על נכסים אלה.

 

העובדה שחברת ענק כמו קוקה קולה נאלצה להוסיף כ- 3.4 מיליארד דולר מס (קיימת לה הזכות לערער) כתוצאה מיישום לא נכון של שיטת מחירי העברה תוך הסתמכות על הסכם שומה, צריכה להעביר מסר ברור לכל עסק עם עסקאות בינלאומיות.

דגש מיוחד יש לתת בין מדינות שאין ביניהם אמנת מס שם עלול להיווצר כפל מס וזאת בעקבות שומה המבוצעת בדיעבד במדינה מסוימת ללא יכולת יישום השלכות השומה במדינה האחרת.

לאור זאת, יש להיערך נכון ומראש כבר בתקופה השוטפת וזאת במיוחד לאור שינוי החקיקה הצפויים בישראל בנושא מחירי העברה אותם הזכרנו במבזקנו מס' 851.

 

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אייל כרמי, ולשאר חברי המחלקה למיסוי בינלאומי ממשרדנו.

 

 

שותף, מנהל סניף חיפה והצפון, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף מייסד, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

מומחה בתחום הביטוח הלאומי

הרשמה לקבלת מבזקים >
להורדת ספר מבזקי המס 2019-2020 >
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה