לעיתים קרובות אנו פוגשים לקוחות אשר מקימים מיזמים בינלאומיים ולצורך הפעילות העסקית הם נדרשים להקים חברה זרה למטרה ייעודית, בשל "אילוץ" מסוים, על אף שהפעילות עצמה מתבצעת כולה מישראל.

דוגמה לכך הינה חברה זרה המוקמת לצורך פעילות עסקית במדינה מסוימת שלא באמצעות חברה ישראלית מסיבות "פוליטיות". דוגמה נוספת הינה במקרה של מכירת מוצרים אמצעות זירות מסחר אונליין, שכן אותן זירות מסחר דורשות לעתים מהמשתמשים בפלטפורמה הייעודית שלהן להקים חברה אמריקאית או אירופאית בעלת חשבון בנק במדינת ההתאגדות למטרת ביצוע עסקאות בארה"ב או באירופה, לפי העניין.

לכאורה, בארה"ב, הדרך הפשוטה בכדי לקיים את הדרישה שכזו הינה הקמת חברת LLC.

אפשרות אחת היא שהחברה הזרה תפעל כחברה רגילה לכל דבר ועניין, ונישום הישראלי (יחיד או חברה), יחייב את החברה הזרה בחשבונית כדי למשוך את ההכנסות.

במקרה כזה יהיה צורך להשאיר מרווח מסוים בחברה הזרה (בהתאם לכללי מחירי העברה). פתרון זה לא תמיד יעיל, לדוגמה בשל העובדה שהשליטה והניהול על החברה הזרה מתקיימים מישראל.

מעבר לדרישות הסטטוטוריות החלות על חברה זרה שהיא תושבת ישראל מכוח שליטה וניהול, יתכנו גם בעיות מהותיות, למשל כאשר הנישום הישראלי הוא חברה הזכאית להטבות על פי חוק לעידוד השקעות הון, לא יראו במכירות החברה הזרה כמכירות של החברה הישראלית המוטבת ובשל כך החברה הישראלית המוטבת לא תעמוד בסף היצוא הדרוש לפי חוק עידוד.

סוגיה נוספת הינה השקיפות בחברה מסוג LLC, שכידוע השקפת LLC בישראל בהתאם לחוזר 5/2004 הינה רק לעניין הזיכוי ממס זר. מציאות זו מקשה על היזם הישראלי בפעילותו ולעיתים גורמת לבעיות תפעוליות ולחשיפות לא רצויות.

פתרון חלופי במקרים המתוארים הינו לפעול באמצעות מנגנון "שליחות". העיקרון הינו שתושב ישראל ("השולח") קובע הסכם שליחות עם החברה הזרה ("השלוח"), אשר תפעל עבורו ובשמו של השולח. כפועל יוצא השלוח מתפקד כיד ארוכה של השולח בלבד ואינו פועל באופן עצמאי. ככזה, ההכנסה אינה מיוחסת לשלוח אלא לשולח.

היתרון משימוש במנגנון השליחות פותרת את "האילוץ" לפעול באמצעות חברה זרה ובאותה נשימה השלוח אינו נישום בישראל ומייחסים את ההכנסות לשולח. כך מתייתרות סוגיות סיווג ההכנסה, השליטה והניהול, מחירי ההעברה, השקפת ה- LLC, רישום החברה הזרה במערכי המס בישראל ועוד.

יצוין שישנן מדינות כדוגמת בריטניה בהן מנגנון השליחות ממוסד וקיימות חברות ייעודיות למטרה זו. בישראל מנגנון מוסדר דומה קיים במסגרת חקיקת מיסוי הנאמנויות – "חברה להחזקת נכסי נאמנות", למעשה לצורך מס "מתעלמים" מחברה זו כאילו איננה קיימת.

יצוין כי חשוב למסד את נושא השליחות באסמכתאות כדין, קרי לדאוג לקיום הסכם שליחות בכתב, ולהקפיד בהקמת מנגנון השליחות כך שלא תחשב לנאמנות לפי הוראות סעיף 75 ג לפקודה, שכן במקרה של נאמנות המיסוי וחובות הדיווח מוגברות ושונות בתכלית.

נציין כי במקרה של חברה שלוחה, אין משמעות למי שרשום כבעל המניות וזאת לאור היותה של החברה "שלוחה" ללא פעילות עצמאית או נכסים והכנסות משלה.

נבהיר כי הקמת חברה מקומית "שקופה" אינה מקימה כשלעצמה חבות במס במדינת ההתאגדות של החברה הזרה, אך בשל חובות דיווח, בהחלט ייתכן שתיבחן חבות המס של המיזם באותה מדינה. כמו כן, נזכיר שככלל, עצם קיומם של תאגיד "שקוף", של חשבון בנק ושל לקוחות מקומיים לא מגיע לכדי "מוסד קבע" ולפיכך לא מקים חבות במס במדינת ההתאגדות של החברה הזרה, ככל שמדובר במדינת אמנה. אך בעידן שבו ארגונים בינלאומיים ורשויות מס ברחבי העולם  פועלים למיסוי "כלכלה דיגיטלית" גם בהעדר נוכחות פיזית, יש לבחון כל מקרה לגופו באופן מקיף ומעמיק, אגב בחינת קיומה של אמנה ודרישת סף של "מוסד קבע", מיסים עקיפים ועוד (ראה לעניין זה מבזקנו מס' 639).

אנו ממליצים ליזמים הישראלים הפועלים מחוץ לישראל שנאלצים להקים חברות זרות או להחזיק בחשבון בנק זר, להתייעץ על מנת לבחון החלת פתרונות כפי שנכתבו במבזק זה, והכל בנסיבות המתאימות.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד דני פינק ולשאר חברי הצוות הבינלאומי, ממשרדנו.