הלוואות בין צדדים קשורים הוא דבר תדיר ומקובל, במהלך העסקים הרגיל של תאגידים, ובינם לבעלי השליטה בהם.
עם זאת אין דעת רשות המיסים נוחה מחלק מהן, וקבעה קביעות מסוימות, לצמצומן ו/או חיובן במיסוי. נציין לצורך העניין מספר סעיפים המהווים כימות הכנסה בין צדדים קשורים כגון סעיף 3(ט) ו- 3(ט1) (הממסים את מקבל ההלוואה) וסעיפי 3(י) ו- 85א (הממסים את נותן ההלוואה) (להרחבה ראה מבזק 750) והכל כמובן בהתאם להוראות הסעיפים.
במסגרת היערכות לסוף השנה, ולקראת פתיחת שנה הבאה עלינו לטובה (ללא קורונה), רצינו להזכיר ולרענן מחשבות;
נניח מקרה בו יחיד מחזיק 100% ממניותיה של חברת "הצלחה", חברה פעילה ורווחית ולה עודפים צבורים, וכן מחזיק 100% ממניותיה של חברת "הפסד", לה הפסדים צבורים.
שתי החברות הינן חברות אחיות.
הפתרונות להלן מבוססים על שינוי מבנה, היחיד יעביר את כל מניותיו בחברת "הצלחה", לחברת "הפסד", תמורת הקצאת מניות נוספות בה (להלן: "שינוי המבנה"), וכתוצאה מכך היחיד יחזיק בחברת "הפסד" אשר תהיה חברת האם של חברת "הצלחה";
מקרה ראשון
חברת הצלחה העניקה הלוואה לחברת "הפסד" – ככל שההלוואה "מוטבת מדי" עד כדי "אפס ריבית" – הרי שהפקודה קובעת הכנסת ריבית רעיונית על "הצלחה", ששיעורה הינו לכל הפחות השיעור שנקבע בסעיף 3(י) לפקודה.
לאחר שינוי המבנה חברת "הצלחה" תחלק דיבידנד לחברת "הפסד" (דיבידנד בין חברתי פטור מכח סעיף 126(ב)), ובזאת תיסגר יתרת ההלוואה בין החברות.
מקרה שני
היחיד העניק הלוואת בעלים לחברת "הפסד" – עקב הפסדיה, נאלץ היחיד להזרים הלוואת בעלים מכיסו לחברת "הפסד". אולם אין מניין להחזיר לו סכומים אלה.
לאחר שינוי המבנה חברת "הצלחה" תחלק דיבידנד לחברת "הפסד" (דיבידנד בין חברתי פטור) וחברת "הפסד" תחזיר את התחייבותה ליחיד.
מקרה שלישי
היחיד העניק הלוואת בעלים לחברת "הפסד", ומצוי ביתרת חובה בחברת "הצלחה" – במצב זה עלול היחיד לפגוש במהרה את סעיף 3(ט1) לפקודה, אשר יטיל עליו הכנסה חייבת בגובה המשיכה, כדיבידנד במידה ויש עודפים בחברה, כשכר במידה והנ"ל עובד בחברה או כהכנסה מעסק.
לאחר שינוי המבנה חברת "הצלחה" תחלק דיבידנד לחברת "הפסד", חברת "הפסד" תפרע את התחייבותה ליחיד, והיחיד יפרע את חובו לחברת "הצלחה".
לסיכום הסוגיה ומעבר לאמור לעיל, נציין שניים:
האחד – ככל שיש היתכנות עתידית נראית לעין, למכור את מניות "הצלחה" – ברווח מהותי (מס רווח הון של 30% (לפני מס יסף), (במניות שנרכשו לאחר 2002), ראוי לסייג את יישום שינוי המבנה כדלעיל, שכן לאחר ביצועו תחזיק "הפסד" במניות "הצלחה", וככל שאין יתרת זכות מהותית של היחיד בספרי "הפסד", יחול מיסוי דו שלבי על הרווח ממכירת מניות "הצלחה" (כ-46% מס, לפני מס יסף).
השני – כבכל מהלך הבא לחסוך מיסים, וכתלות בקיצוניות העובדות, עלול פקיד השומה לנסות ולטעון טענות למלאכותיות.
ככל שמתקיימים מצבי הבסיס המתוארים לעיל, אנו ממליצים להתייעץ על מנת לבחון החלת פתרונות כפי שנכתבו במבזק זה או אחרים, והכל בנסיבות המתאימות.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) בועז כהן, ממשרדנו.
שיתוף: