ב- 15 בנובמבר 2020 פורסמו ברשומות תקנות מס הכנסה (פחת מואץ בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה) (הוראת שעה), התשפ"א – 2020 (להלן: "התקנות"). זאת במטרה פיסקלית לסייע לעסקים במשק ככל שיבצעו רכישות ציוד בתקופה ובתנאים שנקבעו, ועיקריהם יפורטו להלן:

הגדרות חשובות:

התקופה הקובעת – 1.9.2020-30.6.2021

ציוד – "לרבות מכונות ורכב עבודה… שאינו משאית, ולמעט נכס בלתי מוחשי" ונתקיימו בו כל הללו:

• נרכש בתקופה הקובעת.

• החל לשמש בישראל ביצור הכנסה בתוך 3 חודשים מיום הרכישה או עד 30.6.2021, כמאוחר.

ככל שלא ניתן להפעילו תוך חודשים, או לגבי ציוד במפעל תעשייתי – החל לשמש כאמור, עד 9 חודשים מיום הרכישה או 30.6.2021, כמאוחר.

עיקרי הוראות התקנות:

• נישום שרכש ציוד המשמש אותו במישרין בפעילותו בישראל, יכול לתבוע בגינו כפל הפחת שרשאי היה לתבוע לפי כל דין (במגבלת סך כולל של פחת, עד עלות הנכס).

• פחת מואץ כאמור יחול רק אם הציוד שימש ביצור ההכנסה כאמור, מיום תחילת השימוש בו ועד תום השנה בה נדרש בגינו פחת מואץ כאמור.

• בחר הנישום בניכוי פחת מואץ לפי התקנות, תחול בחירה כאמור על כל הציוד שנרכש בתקופה הקובעת (ככל שהתקיימו תנאי הזכאות לכך).

• מכירת ציוד שנהנה מפחת מואץ לקרוב, בתוך 4 שנים מיום רכישת הציוד – תשלול מהקרוב כל ניכוי פחת בגין הציוד האמור.

הערות ומחשבות נוספות

• התקנות עוררו הדים רבים בקרב ציבור המייצגים, ולא בכדי, שכן תנאי מפורש בתקנות לתביעת פחת מואץ, הוא הצגת אישור מהמייצג על קיום התנאים המזכים בכך.

אי לכך המייצגים נדרשים לרוב אחריות וליעוץ מקצועי במידת הצורך ובמקרים גבוליים.

• התקנות דורשות שימוש בישראל אך לא מחייבות ציוד מתוצרת ישראל, וניתן להחילן גם ציוד מיובא.

• מתוך שלא מצוין במפורש כי נדרש שהציוד יחל לשמש לראשונה בישראל בידי הנישום, ניתן לפרש, והדבר גם עולה בקנה אחד עם תכלית החקיקה, כי ניתן יהיה להחילן גם על ציוד שנרכש על ידי הנישום כשהוא משומש, ובלבד שהחל מיד לשמשו ביצור הכנסתו בישראל וכו'.

• מהו נכס בלתי מוחשי – אין הגדרה בתקנות. אם ננסה לשאוב פרשנות מתקן חשבונאות מספר 30 העוסק בנכסים בלתי מוחשיים, יעלה למשל כי:

כאשר מכונה ממוחשבת, אינה יכולה לפעול ללא תוכנה מסוימת (לדוגמה מערכת הפעלה), הרי שהתוכנה מהווה חלק בלתי נפרד מהחומרה והיא תטופל כרכוש קבוע.  ואילו כאשר התוכנה היא חלק נפרד מהחומרה, היא תטופל כנכס בלתי מוחשי.

• שיפורים במושכר – במידה ונעשים שיפורים במושכר, כגון מזגנים ותוספות לפי דרישת השוכר, ככל שהשיפורים במהותם מהווים ציוד וככל שהשיפורים עשויים להיות מופרדים מהמבנה, ולא יאבדו בכך את שימושם ומהותם: יתכן וניתן יהיה ליישם את כפל הפחת גם עליהם, בנסיבות המתאימות.

• ישנו פחת מואץ בשל משמרות, על פי הוראות תקנות חוק התאומים. ציוד שמופעל בשלוש משמרות עשוי לזכות לפי אותן תקנות ב-50% פחת בשנה הראשונה. לדעתנו ניתן להחיל את כפל הפחת לפי התקנות דנן גם על פחת לפי תקנות חוק התאומים. משמעות הדבר הינה למשל כי מציוד המופעל בשלוש משמרות ינוכה בשנה ראשונה 100% פחת.

• במקרים מסויימים ראוי לא לנצל את הטבת האצת הפחת בתקנות, התקנות שכן החלתן על ציוד א' תגרור בהכרח החלתן על כל הציוד שיירכש בתקופה הקובעת, ולעיתים תיצור הפסד להעברה. לעיתים יכול להיות קושי בקיזוז הפסד זה בעתיד.

• הגדרת ציוד: האם כולל רכב פרטי? מחוקק המשנה לא טרח למעט רכב פרטי במפורש כמו שעשה למשל בסעיף 27 לפקודה שם מועט רכב פרטי מהגדרת ציוד.

  כמו כן בתקנות הפחת – 1941, רכב פרטי כלול תחת סעיף ציוד.

  אמנם נראה כי ההגדרה וריבוי רכב עבודה נתכוונו שלא לכלול רכב פרטי, אך קיצור הדרך  החקיקתי, עלול לגרור את רשות המיסים לעימותים בעניין.

  גם בשנת 2005 ובשנת 2008 פורסמו תקנות פחת בדבר פחת מואץ בגין ציוד שנרכש בתקופה הקובעת לצורך פעילות מזכה, ולפיכך ניתן ללמוד מן העבר כמפורט במבזקים מס' 266, מס' 131 וגם ביחס לאישור רו"ח במבזק מס' 207.

  כל האמור לעיל אינו חף מספיקות, וטרם ניתנה התייחסות של רשות המסים לתקנות הללו.

  יחד עם זאת, בתקופה משקית וכלכלית כה מאתגרת, אנו סבורים כי יש לפרש את התקנות לקולא ולהקל על ציבור הנישומים ככל הניתן.

  לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטנית) ענבל שני ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.